מחקר של ערן ישיב וניצה קסיר מאוניברסיטת תל אביב ממליץ על השקעת ענק בשיפור מערכת החינוך הערבית ועל פיזור האוכלוסייה הערבית ■ החוקרים: "התוספת לתוצר תהיה עצומה - כ-123 מיליארד שקל עד 2050"
"סיוע לערביי ישראל להשתלב בשוק העבודה הוא קודם כל סיוע למדינת ישראל. זה יגדיל את תקבולי המסים ויגדיל את צמיחת המשק. זו תוספת של 35-39 מיליארד שקל לתוצר עד ל-2030, ותוספת של 114-123 מיליארד שקל לתוצר עד ל-2050" - כך קובעים הפרופ' ערן ישיב, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, וד"ר ניצה קסיר מבנק ישראל, באחד המחקרים המקיפים שנעשו בישראל לגבי שוק העבודה של ערביי ישראל.
המחקר קובע כי הסיוע לערבים להשתלב בשוק העבודה הוא קודם כל אינטרס כלל ישראלי מובהק, משום שהוא צפוי לתרום תרומה עצומה לצמיחה של המשק. זאת, אף שהשניים מציעים להגדיל במידה ניכרת את ההשקעה בקידום התעסוקה של ערבים. על פי ההצעה, המדינה תשקיע בשנים הקרובות 4.4-5.3 מיליארד שקל (במצטבר) במגוון צעדים שיסייעו לערבים להשתלב בשוק העבודה, בתוספת הוצאה קבועה לתקציב.
עוד הם ממליצים על השקעות חד־פעמיות נוספות של 2.2-3 מיליארד שקל. בסך הכל ההשקעה, לפי המחקר, תסתכם ב-6.6-8.3 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות, ורוב הסכום
(5 מיליארד שקל) יושקע בשיקומה של מערכת החינוך הממלכתית הערבית הכושלת, משום שהחינוך הוא נקודת התורפה המרכזית של ערביי ישראל.
בעיות התעסוקה של הערבים קשות במיוחד. הנשים כמעט ואינן עובדות כלל, ושיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה הוא 22% בלבד. גם אלה שכן עובדות מרוכזות בכמה מקצועות עיקריים, במיוחד חינוך ושירותי בריאות. שיעור האקדמאיות מקרב הערביות העובדות גבוה יחסית, שכן הנשים שהצליחו לשבור את מחסום התעסוקה הן לרוב הנשים החזקות יותר והמשכילות יותר. הנתון בא לידי ביטוי בכך שהשכר הממוצע של הנשים הערביות גבוה מהשכר הממוצע של הגברים הערבים. עם זאת, שכרן עדיין מפגר ב-21% אחר שכר הנשים היהודיות.
שיעור תעסוקת הגברים גבוה בהרבה, כ-60%, ובעשור האחרון הוא נמוך משיעור ההשתתפות של גברים יהודים, בניגוד למצב בעשורים קודמים שבהם הערבים עבדו יותר מהיהודים. ככל הנראה, המהפך משקף את השינויים שחלו בשוק העבודה - צמצום הביקוש לעובדים בעלי השכלה נמוכה ותחרות עצומה במשלחי היד הפשוטים מול עובדים זרים.
בולטת במיוחד העובדה כי הגברים הערבים נפלטים משוק העבודה בגיל צעיר, כתוצאה מהתמקדות בעבודות פיסיות. כך, שיעור ההשתתפות שלהם מתחיל לרדת בגיל 45, מכיוון ש-65% מהגברים הערבים מועסקים בעבודות מקצועיות ולא מקצועיות בחקלאות, בתעשייה ובבינוי. בנוסף, שיעור האבטלה של הגברים הערבים גבוה בהרבה מהשיעור בקרב היהודים. בהתאם, ההכנסה לשעת עבודה של גברים ערבים נמוכה ב-43% משכר הגברים היהודים, ונמוכה גם משכרן של נשים יהודיות וערביות.
לב לבה של בעיית התעסוקה במגזר הערבי מצוי בפיגור בתחום ההשכלה. 25% מהם בעלי שמונה שנות לימוד ופחות (לעומת 7.6% אצל היהודים). שיעור הנשירה בתיכון הוא על 21% (11% אצל היהודים). שיעור הזכאים לתעודת בגרות הוא רק 45% (לעומת 56% בקרב היהודים). שיעור העומדים בתנאי הסף של המוסדות להשכלה גבוהה הוא רק 34% (לעומת 48% בקרב היהודים). שיעור הסטודנטים הערבים הוא רק 13% מהלומדים לתואר ראשון, ורק 4% מסך הלומדים לתואר שלישי. שיעור הערבים באוכלוסייה, לעומת זאת, הוא 20.5%.
לכתבה בעיתון "דה-מרקר" ( "הארץ)
"ערביי ישראל חיים בגטאות גיאוגרפיים וכלכליים - להקים להם יישובים חדשים"
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 