אגרון
|
 |
העיסוק בעוני ובאי שוויון הוא לא יותר ממסך ערפל המאפשר לעוסקים בו להרגיש טוב עם עצמם ובו זמנית להתרחק מעיסוק בנושאים שנויים במחלוקת, לברוח מנתונים בעלי משמעות, ממלחמות אמיתיות ומקשיים של ממש. להתווכח עם האוצר על כסף זה קל - מה שלא תהיה תוצאת הוויכוח, האנשים הטובים יישארו טהורים וטובים וירגישו נפלא עם עצמם. התקשורת והציבור יעריצו אותם, הם הרי עושים עבודת קודש.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
|
 |
מחקרה של הכלכלנית ד"ר זויה ניסנוב העלה שבעוד טווח ההכנסות החודשי לנפש במעמד הבינוני הגבוה הוא 5,100-12,540 שקל, הרי שבמעמד הבינוני הנמוך הוא 1,950 ל-5,100 שקל בלבד, מרכז טאוב: "קצבאות ילדים אינן עוזרות בצמצום פערים". הקיטוב החברתי-כלכלי בישראל מייצר מעמד ביניים מפולג, ובתוכו שתי שכבות אוכלוסיה: מעמד ביניים גבוה ומעמד ביניים נמוך.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
|
 |
האם הקטנת קצבאות הילדים שנכנסה לתוקף בקיץ תשפיע על ההחלטה של משפחות להביא עוד ילד? תלוי איפה אתם חיים: ישראל ממשיכה להוביל בשיעורי הפריון, בארה"ב הם צונחים מאז המשבר, ובבריטניה נרשם בייבי בום למרות המיתון והקיצוצים. באופן אינטואיטיבי הגיוני לחשוב ששיעורי הילודה יושפעו מעלויות גידול הילדים ומהמצב הכלכלי. אבל האם זה אכן כך?
המשך... |
> מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
|
 |
מדוע צמחה כלכלת ישראל בעשרים וחמש שנותיה הראשונות בקצב מהיר של 5.5 אחוזים לשנה ולאחר מכן, מאמצע שנות השבעים של המאה ה- 20 ירדה הצמיחה ל- 1.5 אחוזים לשנה ובמקביל התרחב הפער בין העניים והעשירים?מדוע מדינות מצליחות להעניק רווחה לתושביהן ואחרות לא?
מדוע כלכלת מדינת ישראל, המבורכת במה שנקרא המוח היהודי ואשר הצמיחה מספר כה גדול של חתני פרס נובל, התפתחה וצמחה ביותר מ- 5% ..
המשך... |
> ספרים חדשים
|
 |
מחקר מאוניברסיטת תל אביב ממליץ על השקעת ענק בשיפור מערכת החינוך הערבית ועל פיזור האוכלוסייה הערבית. החוקרים: "התוספת לתוצר תהיה עצומה - כ-123 מיליארד שקל עד 2050". בעיות התעסוקה של הערבים קשות במיוחד. הנשים כמעט ואינן עובדות כלל, ושיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה הוא 22% בלבד. גם אלה שכן עובדות מרוכזות בכמה מקצועות עיקריים, במיוחד חינוך ושירותי בריאות.
המשך... |
> אנשים פשוטים > אנשים והמצב הכלכלי
|
 |
המודל הקואופרטיבי הוכיח את עצמו כיותר בר קיימא ממודל המניות. בכל העולם יש דרישה למודל עסקי אלטרנטיבי, שיוביל לאיזון טוב יותר, למעורבות ציבורית גדולה יותר בניהול הכלכלה, למערכת כלכלית הוגנת יותר. המודל הקואופרטיבי עונה על הצורך הזה. אנחנו משקפים את רוח הזמן. זה לא רק המשבר והקריסה של השווקים הפיננסיים, התהליך התחיל עוד לפני כן: עם אנרון, עם שכר הבכירים.
המשך... |
> אנשים פשוטים > אנשים והמצב הכלכלי
|
 |
לפי מחקר שמתפרסם בגיליון חודש מאי 2013 של כתב העת American Economic Review, Papers and Proceedings של הכלכלנים בטסי סטיבנסון וג'סטין וולפרס, פרופסורים באוניברסיטת מישיגן. "היחס בין חיים נעימים והכנסה הוא פחות או יותר קו מושלם, ואינו יורד כאשר ההכנסה עולה", מסיק המחקר, שכותרתו היא "חיים טובים סובייקטיביים והכנסה: האם יש ראיות לשובע?".
המשך... |
> אנשים פשוטים > אנשים והמצב הכלכלי
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|