מאת: רועי צזנה
מקור וקרדיט : אתר הידען , יום יום חמישי 17 אפריל 2008
החוקרים סרקו 67 מחקרים שמהם ניסו לבודד את השפעת נוגדי החמצון על המטופלים * לכל היותר הם יכולים לסייע לאנשים שאינם אוכלים מספיק פירות וירקות * יפה שיר-רז, מחברת המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה בתגובה: במטה מחקר מסוג זה יש לשים לב כי משולבים נתונים ממחקרים ברמות שונות, שלא בכולם ניתן היה להפריד את השפעת נוגדי החימצון מויטמינים ומינרלים אחרים וכי הממצאים הראו שהתוספים לא מגדילים ולא מקטינים את הסיכון לתמותה
כבר זה זמן רב שתעשיית הויטמינים מפארת את נוגדי-החמצון כבעלי כוחות פלאיים בלוחמה במחלות, בהזדקנות ובהשלמת תזונה. עתה הגיעה סקירה חדשה של מחקרים שלא הצליחה למצוא עדות לכך שתוספי מזון מאריכים חיים. חמור מכך, כותבי הסקירה קובעים כי חלק מנוגדי החמצון עשויים להגדיל את הסיכון למוות.
החוקרים בדקו 67 מחקרים, והראו שתוספי-מזון המכילים נוגדי חמצון אינם מורידים מרמת התמותה, ושחלקם - כולל ויטמין A, בטא-קרוטן וויטמין E - עשויים להגדיל את רמת התמותה. סך-הכל, הסקירה כללה 232,500 איש. מתוך הנבדקים שקיבלו תוספי מזון נוגדי-חמצון, 13.1% נפטרו, לעומת 10.5% בלבד מהנבדקים שקיבלו פלצבו או שלא טופלו כלל.
נוגדי-חמצון ניתנים בדרך-כלל בשילוב עם תוספי מזון, המיועדים לוודא שאנשים מקבלים את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים להם. כמו כן, נוגדי חמצון מסויימים כגון ויטמין E, ויטמין C ובטא-קרוטן משווקים כדרך לסתור את הנזקים של חמצון הרקמות. נכון לרגעים אלה עדיין לא קיימות עדויות חותכות לגבי רמת ההגנה שנוגדי-החמצון הנבלעים מספקים בבני-אדם. באשר לתוספי המזון, הם יכולים אכן לסייע לאנשים שאינם אוכלים מספיק פירות וירקות, אך לא ברור עד כמה הם מועילים לאנשים שמקפידים על אכילה נכונה ובריאה. במקרים קיצוניים קיימת אפילו האפשרות לקחת 'מנת-יתר' של ויטמינים, שעלולה להזיק לגוף.
הסקירה הופיעה בגליון האחרון של ספריית קוכריין, המפורסם מטעם איחוד קוכריין הבינלאומי, המתמקד בהערכת המחקר הרפואי. הסקירה כללה מחקרים שנעשו על מבוגרים בריאים, כמו גם מבוגרים בעלי בעיה רפואית שמצבם יציב. החוקרים לא השתמשו במחקרים בהם נבדקו ילדים או נשים הרות, וכן נמנעו ממחקרים בהם ניתנו תוספי המזון כטיפול במחלות מסויימות, כגון סרטן. אחרון חביב, החוקרים לא כללו בסקירה מחקרים בהם תוספי המזון ניתנו כפיצוי על חוסר תזונתי.
כותבי הסקירה עותרים לפיקוח מוגבר על שוק נוגדי-החמצון. דוקטור כריסטיאן גלוד, אחד מכותבי המאמר ופרופסור חבר במרכז ל- Clinical Intervention Research ובית החולים האוניברסיטאי של קופנהאגן בדנמרק, אומר כי, "אנו צריכים לבקש שהרשויות המפקחות יעזו לפקח על התעשיה מבלי שיהיו תלויות פיננסית באותה התעשיה ממש."
אנשי מדע אחרים אינם מסכימים בהכרח עם טענת הכותבים. דוקטור ג'פרי בלומברג, מומחה במדעי התזונה, אומר שהכותבים מגזימים בהמלצותיהם לפיקוח נוקשה יותר על נוגדי-החמצון. "לא יכולתי למצוא בשום-מקום בדיווח זה סקירה של הפיקוח כיום ויעילותו, או הערכת המדינויות, הפרוצדורות או נקודות-המבט של רשויות הבריאות," הוא אומר.
גם מצד אנשי תעשיית תוספי-המזון, שלא במפתיע, קמה התנגדות למחקר. "הכותבים לא התחשבו בארבע-מאות וחמישה מחקרים שלא כללו מיתות. אילו היו מחקרים אלו מוכלים, הרי שהם היו משנים בבירור את תוצאות הסקירה," אומר דוקטור אנדרו שאו, סגן-נשיא למדע ופיקוח במועצה לתזונה אחראית, המהווה איגוד מטעם תעשיית תוספי-המזון בוושינגטון הבירה. לדברי שאו, נוגדי-החמצון מהווים תוספות בטוחות לתזונה בריאה, והסקירה מכילה רק מחקרים בהם מישהו מת.
גם בלומברג אינו משוכנע שיש להשתמש בבדיקה של "מוות כולל" כדי לקבוע כיצד משפיעים נוגדי-חמצון על הבריאות והחיים. בדיקת "מוות כולל" כוללת את כל סוגי המיתות, החל מסרטן וכלה בהתנגשות רכבות.
גלוד, מצידו, הגן על דרך המחקר שלו בטענה כי חשוב לכלול רק מחקרים גדולים ואקראיים על-מנת לבדוק את רמת התמותה. רוב המחקרים שלא כללו מקרי מוות, לטענתו, לא היו מחקרים שנערכו היטב.
קרוב לוודאי שהתעלומה לא תיפתר בזמן הקרוב, ויש לחכות למחקרים עוקבים על-מנת לגלות האם תעשיית נוגדי-החמצון היא אכן אחד הבלונים הנפוחים ביותר שהושקו לאוויר במאה האחרונה.
מקור
לסיכום המאמר
תגובה לפרסומים בתקשורת אודות סקירת המחקרים שקבעה כי הוויטמינים נוגדי-החמצון אינם מסייעים להארכת חיים
יפה שיר-רז **
סקירת המחקרים אודות תוספי התזונה שפורסמה היום ושקבעה כי תוספים נוגדי חמצון אינם גורמים להארכת חיים זכתה לכותרות ראשיות ומתלהמות מאוד בתקשורת בארץ ובעולם. זה לא ממש מפתיע. כל מחקר שמוצא פסול בתוספי התזונה הוא חומר צהוב ומשובח עבור התקשורת. לאחר קריאה מעמיקה של הסקירה עצמה (מלאכה שספק אם מי מהעיתונאים שפירסמו את הממצאים טרח לעשותה) הנה כמה נקודות שאולי יאזנו מעט את התמונה:
1. מדובר בסקירת מחקרים (META ANALYSIS) ולא במחקר (STUDY). ההבחנה חשובה, שכן בסקירת מחקרים ניתן לבחור את המחקרים ש"מתאימים" לחוקרים ולהתעלם ממחקרים אחרים שקיימים, שאולי מצאו שהתוספים נוגדי החמצון כן מפחיתים תמותה.
2. חלק מכלי התקשורת הגדילו לעשות ובחרו בכותרות רעשניות וצהובות במיוחד: "הוויטמינים עלולים לקצר חיים". זהו שיבוש של ממצאי המחקר - והטעיה של הציבור. הממצאים הראו שהתוספים לא מגדילים ולא מקטינים את הסיכון לתמותה, והחוקרים עצמם מדגישים זאת. החוקרים מציינים כי סיכון מוגבר נמצא רק במחקרים קטנים מאוד, וממצא זה היה גבולי מבחינת המובהקות הסטטיסטית שלו.
3. המחקרים שנכללו בסקירה היו שונים מאוד זה מזה: מחקרים אלה היו בעלי רמות איכות שונות, הם בוצעו בשיטות מחקר שונות וכללו מינונים שונים של נוגדי חמצון, כשחלקם כללו גם מולטי-ויטמינים ומינרלים. המשמעות של הבדלים ניכרים אלה היא שייתכן בהחלט כי קיימת שונות גדולה במהימנות של חלק מהמחקרים - עובדה שיכולה לגרום לטעות כאשר משלבים מחקרים אלה בסקירה.
4. לא ברור בכמה מן המחקרים נעשה שימוש בתוספי תזונה המבוססים על חומר טבעי וכמה מהם - על חומר סינטטי (המופק במעבדה). גם עובדה זו יכלה לגרום להטיה בסקירת המחקרים. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שמצביעים על הבדלים גדולים מאוד בין תוספים מבוססי חומרים טבעיים לבין כאלה המבוססים על חומרים מסונתזים. אחת הדוגמאות המצוינות לכך הוא בטא קרוטן. מספר מחקרים הראו כי אצה בשם דונליאלה ברדאוויל, הגדלה במפרץ אילת, מכילה ריכוזים גבוהים מאוד של בטא קרוטן (פי 200 לערך מאשר בגזר), וכי פעילותו נוגדת החמצון של הבטא קרוטן הטבעי יעילה יותר מזו של הבטא קרוטן הסינטטי. לעומת החומר הסינטטי המכיל אך ורק את האיזומר "all-trans ", מכיל הבטא קרוטן הטבעי שני איזומרים: "cis-9 ו-all-trans". איזומרים אלה הם בעלי תרכובת מולקולרית זהה, אך הם שונים מבחינת סידור האטומים.
5. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקרים היה 62, ושני שליש מהם היו בעלי היסטוריה של מחלות מגוונות. נכון אומנם ששליש מן המשתתפים היו בריאים, אך אי אפשר להתעלם מן העובדה שבגיל 62 יכולות להיות מחלות בלתי מאובחנות - מה שאומר שרוב המחקרים שנכללו בסקירה התייחסו למניעה שניונית (הישנות של המחלה) ולא למניעה ראשונית (מניעתה מראש). אבל אף אחד לא טוען שוויטמין E או בטא קרוטן יכול לרפא לדוגמה מחלת לב או סוכרת שכבר קיימת. הטענות הן שוויטמינים אלה מסוגלים לסייע במניעת התפתחות המחלות אך לא בריפוין כאשר הן כבר קיימות. מעניין מה היו התוצאות אילו המשתתפים היו בני 30 או 40.
6. הסקירה בחנה רק את הקשר בין התוספים לתמותה מכל סיבה שהיא, אך לא התייחסה לתועלות אחרות לבריאות שעשויות להיות לנטילת תוספי התזונה, כגון הגברת העמידות בפני מחלות, שיפור האנרגיה ועוד. לכן, מסקירה זו לבדה, לא ניתן להסיק שאין תועלת כלל בנטילת התוספים.
7. באופן דומה, הסקירה גם לא בדקה או הניחה הנחות כלשהן לגבי נזקים ישירים מנטילת תוספי תזונה.
8. כפי שמציינים המחברים, במרבית המחקרים שנכללו בסקירה השתמשו החוקרים במינונים גבוהים מאוד של תוספים, כאלה שמרבית האנשים אינם נוטלים ובמקרים רבים גבוהים מן ה-RDA (המינון היומי המומלץ).
9. חשוב לציין שהסקירה אינה מתייחסת לאנשים שבדיקות הדם שלהם מצביעות על חסרים ספציפיים בוויטמינים.
10. ונקודה אחרונה למחשבה: האם מישהו מהציבור יודע כמה אזהרות מפני סיכונים ותופעות לוואי של תרופות קונבנציונליות מפורסמות על ידי ה-FDA - אחרי שהתרופות כבר נמצאות בשוק? התשובה היא - כמעט מדי יום. הנה כמה דוגמאות מן הזמן האחרון:
* מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית מצא כי התרופה ויטורין לטיפול בכולסטרול (המשלבת שתי תרופות שנמכרות בישראל: סימוביל ואיזיטרול), אומנם מורידה כולסטרול, אך לא זו בלבד שאינה מצליחה להפחית את הרובד הטרשתי, אלא שנמצא כי אצל החולים שנטלו אותה - הרובד הטרשתי בעורקים היה כפול מזה שאצל החולים שלא נטלו אותה.
* לאחרונה הודיע ה-FDA כי התרופה אקומפליה, המטפלת בסוכרת ובהשמנה בטנית, שאושרה לשימוש באירופה ולאחרונה גם בישראל, עלולה לגרום לתסמיני דיכאון וחרדה ולמחשבות ונטיות אובדניות.
* עוד הודעת אזהרה של ה-FDA מה-9 לאפריל נוגעת לתרופה אקסוברה - האינסולין הראשון הניתן בשאיפה. בקרב החולים שנטלו את התרופה במהלך המחקרים שקדמו לאישורה על ידי ה-FDA שישה חולים פיתחו סרטן הריאות ומקרה נוסף דווח לאחר אישור התרופה.
אלה רק שלוש דוגמאות קטנות מבין הרבה מאוד אזהרות שמוציאים ה-FDA או גופי בריאות אחרים לגבי תרופות. למרות החומרה של הממצאים - אף אחת מהן לא זכתה לכותרות בומבסטיות, ובוודאי לא הגיעה למהדורות החדשות.
** הכותבת היא מחברת הספר "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה" וכתבת במגזין "מנטה".
קרדיט : אתר הידען
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 