|
אגרון
|
 |
תאי דם אדומים שגודלו מחוץ לגוף מתאי גזע של מח העצם יכולים להציל מיליוני בני אדם וכעת בודקים אם הם יוכלו לעכב את הזקנה
"מהפכת תאי הגזע פותחת פוטנציאל ל- "דם לכולם" באמצעות יצירת כמויות שמספיקות תמיד לכולם, ומבלי סיכון להעברת גורמים מדבקים. אנו יכולים עתה באמת לייצר כמויות גדולות של תאי דם אדומים במעבדות ממספר סוגים שונים של תאי גזע אנושיים.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
.JPG) |
מחקר חדש, שנערך לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והתפרסם בכתב העת PLOS ONE, שופך אור על הסיבות לכך שמועד ההתבגרות המינית שונה מילד לילד. במאמר טוענים החוקרים כי מועד ההתבגרות המינית נקבע בהתאם ל"פער הגובה" (HEIGHT GAP), שהוא הפער באחוזוני הגובה של הילד לעומת הוריו."המשמעות של הממצאים היא שמועד ההתבגרות המינית של הילד לא נקבע מראש באופן גנטי, אלא מתאים את עצמו לצורת הגדילה של הילד",
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
.JPG) |
כתב העת Blood מציג בגיליונו מינואר 2018 , מחקר שנערך ע"י ד"ר מריאנה טרומן-רוזנצביט ופרופ'-משנה אסתר מירון-הולץ מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. המחקר מציג לראשונה מנגנון הובלה והפרשה של פריטין, חלבון שעד כה נחשב מרכזי בעיקר באחסון הברזל בגוף האדם. מחקר מפתח זה משנה את דרך המחשבה שלנו לגבי הובלת הברזל בגוף ופותח ערוצים חדשים למחקר ולפיתוח טיפולים עתידיים במחלות רבות.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי חלקה של גנטיקת האדם בקביעת אוכלוסיית החיידקים המתארחים בגופנו הוא קטן מאוד. הגנטיקה שלנו יוצרת סביבות בעלות מאפיינים שונים, אשר משפיעים על זהות החיידקים שיכולים לשגשג בהן. אלא שמדעני מכון ויצמן למדע, שבחנו באחרונה את השאלה הזאת, הופתעו להיווכח שחלקה של גנטיקת האדם בקביעת אוכלוסיית החיידקים הוא קטן מאוד, וכי היא תורמת לכ-2% בלבד מהשוֹנוּת באוכלוסייה זו.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
חוקרים מצאו שבמהלך אימון גופני משתחררות לזרם הדם שלפוחיות שיודעות להגיע לכבד ולאותת לו להתניע את חילוף החומרים ולהגביר את ייצור האנרגיה. בעת פעילות גופנית חלקים בגופנו המרוחקים זה מזה כנראה מתקשרים באמצעות שלפוחיות זעירות מלאות בחלבונים. הן נעות בנחישות דרך מחזור הדם מתא אחד למשנהו - נושאות מסרים ביוכימיים דחופים. כך עולה ממחקר חדש וחשוב שעוסק בביולוגיה של הפעילות הגופנית,
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
 |
פרופסור נעם סובל, בן 49, חוקר מנגנונים מוחיים של חוש הריח, המחלקה לנוירוביולוגיה ומרכז עזריאלי לדימות מוחי במכון ויצמן למדע.בניגוד למה שאנחנו אולי חושבים, גם אחרי מיליוני שנים של אבולוציה, האף הוא עדיין מכשיר יעיל עם יכולות מדהימות: חוש הריח האנושי משפיע על הפלות, על בחירת בן זוג ואפילו על אוטיזם .פרופ' נעם סובל מסביר כיצד ריחות עוזרים לנו לקבל את ההחלטות החשובות ביותר בחיים....
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
במחקר, המתפרסם בכתב העת The Journal of Pathology, מראה פרופ' שקד כי אפילו טיפול סלקטיבי, ממוקד מאוד, הפוגע כמעט רק בתאים הסרטניים, גורר תגובה דומה של התגייסות הגוף לטובת הגידול. "מתן תרופה אנטי סרטנית הוא התערבות אגרסיבית מאוד בגוף", מסביר שקד. לדבריו, "זו הסיבה שהגוף מגיב לכימותרפיה כפי שהוא מגיב לטראומה. כך נוצר אפקט של חרב פיפיות: הטיפול הכימותרפי אומנם מחסל את התאים...
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 