מאת: ד"ר שרית ברזילאי
סיכום
תמורות רבות התחוללו באופייה של תופעת היציאה לשאלה מהחברה החרדית מאז השנים הראשונות לקום המדינה ועד היום . תמורות אלד , משקפות את השינויים שהתחוללו בחברה החילונית , בחברה החרדית וביחסי הגומלין ביניהן ביובל הראשון לקיומה של מדינת ישראל . היוצאים לשאלה בשנות החמישים מתארים את סיפור יציאתם לשאלה כתהליך של המרה חדה של תכנים , תוך כדי החלפת אידאולוגיה אחת באחרת . הם השילו מעצמם את מכלול התכנים , האמונות והמנהגים של בית אבא , ולבשו במקומם כסות אידאולוגית חדשה . עבודת האמונה הוחלפה באמונה בעבודה , בסוציאליזם ובמדע . ההמרה הייתה חדה ברמת התכנים , אך לא בממד המבני , במבנה המחשבה וההוויה , שבה התקיים קו ברור של המשכיות , שחיבר בין זהותם החרדית הקודמת לזהותם האמונתית החילונית החדשה . היוצאים היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים , בניגוד ליוצאים לשאלה בשנות החמישים , לא ויתרו על המרכיב היהודי של זהותם , ויצרו הפרדה בין יהדות לחרדיות . היציאה לשאלה בשנות השישים והשבעים הייתה כרוכה בשאיפה לשמר גרעינים מרכזיים של הזהות היהודית והחרדית , תוך כדי יציאה מהמבנה החברתי הסגור והנוקשה של החברה החרדית . ביציאתם הם מרדו בהגדרה החרדית של הזהות היהודית ובנו תחתיה זהות יהודית חדשה . החילוניות שאליה יצאו לא נתפסה בעיניהם כישות שלמה וסגורה , המנותקת מהחרדיות ומאורגנת מולה ביחס בינארי , אלא כיצירה המצויה בתהליכי התהוות . הם ביקשו לקחת חלק בהתהוותה של היצירה הזאת ולמזג בה את התרבות היהודית . היציאה לשאלה בשנות השישים והשבעים ניצבה בתווך , בין היציאה האידאולוגית של שנות החמישים לבין היציאה הפוסט מודרנית של שנות השמונים והתשעים . הדמיון בין היוצאים לשאלה בתקופה זו לבין היוצאים לשאלה בשנות החמישים התבטא בעיקר בעובדה שאלה וגם אלה נשענו על אידאולוגיה ברורה , שהנחתה את הבניית סיפור חייהם . לעומת זאת , הדמיון בינם לבין היוצאים לשאלה בעידן הפוסט מודרני מתבטא בעיקר בתפיסה פוסט מודרנית של מושג הגבול בין שני העולמות , ובתחושת מיקומם הלימינלי בין שניהם . היציאה לשאלה בשנות השמונים והתשעים מצטיירת כתמונת ראי של היציאה לשאלה בשנות החמישים . ברמת הסטרוקטורה התרבותית , היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים חוו המרה חדה יותר מזו שחוו יוצאי שנות החמישים , שכן נטשו את המבנה התרבותי והאידאולוגי הברור יחסית של החברה החרדית , ויצאו אל חברה חילונית פוסט ציונית , בעלת מבנה תרבותי פתוח , העטוף אי ודאות ערכית . עם זאת , ברמת התכנים , האווירה הפוסט מודרנית של פלורליזם ערכי תרמה לחידוד ממדי ההמשכיות הכרוכים ביציאה . האווירה הפוסט מודרנית אפשרה ליוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים לעזוב את החברה החרדית מבלי להתחייב לדרך שבה תעוצב זהותם החדשה . בניגוד ליוצאים לשאלה בשנות החמישים , היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים לא נדרשו להשיל את כל מרכיבי זהותם החרדית וללבוש תחתיה זהות חילונית מקיפה ושלמה . זהותם "החדשה" נרקמה בתהליך אקלקטי של שימור מרכיבים מהזהות החרדית "הישנה" ואימוץ מרכיבים חילוניים נבחרים .
. היציאה לשאלה בשנות השמונים והתשעים מצטיירת כתמונת ראי של היציאה לשאלה בשנות החמישים . ברמת הסטרוקטורה התרבותית , היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים חוו המרה חדה יותר מזו שחוו יוצאי שנות החמישים , שכן נטשו את המבנה התרבותי והאידאולוגי הברור יחסית של החברה החרדית , ויצאו אל חברה חילונית פוסט ציונית , בעלת מבנה תרבותי פתוח , העטוף אי ודאות ערכית . עם זאת , ברמת התכנים , האווירה הפוסט מודרנית של פלורליזם ערכי תרמה לחידוד ממדי ההמשכיות הכרוכים ביציאה . האווירה הפוסט מודרנית אפשרה ליוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים לעזוב את החברה החרדית מבלי להתחייב לדרך שבה תעוצב זהותם החדשה . בניגוד ליוצאים לשאלה בשנות החמישים , היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים לא נדרשו להשיל את כל מרכיבי זהותם החרדית וללבוש תחתיה זהות חילונית מקיפה ושלמה . זהותם "החדשה" נרקמה בתהליך אקלקטי של שימור מרכיבים מהזהות החרדית "הישנה" ואימוץ מרכיבים חילוניים נבחרים . הסיפור הפרטי של היוצאים לשאלה הוא פרי ההקשרים החברתיים שבתוכם התרחש . לפיכך , באמצעות המבט הדיאכרוני בהשתלשלותו של הסיפור אפשר ללמוד משהו על התמורות ביחסים בין החברה החרדית לחברה החילונית באותן שנים . יש לסייג טענה זו ולציין שתמונת היחסים שתצטייר היא פרי של תשקופת צרה וייחודית - התשקופת של העוברים מחברה אחת לאחרת .
המצדדים בגישת הקרע יוצאים מנקודת הנחה שההבחנה בין החברה החילונית לחברה החרדית היא טוטלית , ונוגעת בכל תחומי החיים ; אי אפשר לגשר על הפער התרבותי , ולכן אי אפשר לחבר בין שני העולמות . בעמדה זו צידדו בעיקר היוצאים לשאלה בשנות החמישים , שהציגו את היחסים בין שתי החברות במשוואת סכום אפס , כאשר הבחירה בחברה אחת מבטלת כליל את האפשרות להתחבר גם אל החברה האחרת . רוב היוצאים לשאלה בשנות החמישים ביקשו להחליף עולם ישן בחדש . שני העולמות התמקמו בתודעתם ביחס בינארי , ורובם רואים עד היום נתק ברור בין העבר החרדי להווה החילוני ואינם מאמצים אל תוך זהותם ואורח חייהם היבטים של העולם החרדי . היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים מצביעים אמנם על ההבחנה בין העולמות , אולם הם אינם תומכים בהשערת קיומו של נתק מוחלט ביניהם . התרבות היהודית נתפסת כגורם המחבר בין שני העולמות . באורח חייהם ובפועלם הם שואפים לגבש יצירה תרבותית חדשה , המושתתת על הכרה במשותף ובמבחין ועל קבלתם . העמדה הנפוצה בקרב היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים , בעידן הפוסט מודרני , מרחיקה לכת עוד יותר ומצביעה על טשטוש גבולות בין העולמות ועל קיומה של אינטראקציה מתמדת ביניהם . התבוננות דיאכרונית בתפיסת היחסים בין דתיים לחילוניים דרך סיפוריהם של "היוצאים הוותיקים" מצביעה על מעבר מגישת הנתק והקרע המוחלט , שהייתה נפוצה בסיפוריהם של היוצאים לשאלה בשנות החמישים , לגישת הרצף , המציגה גבולות עמומים ופתוחים , הנפוצה יותר בסיפוריהם של היוצאים לשאלה מאז שנות השישים ואילך . במהלך חמישים שנות קיומה של החברה הישראלית התרחשו בחברה החילונית ובחברה החרדית תהליכים של התמסדות : הציונות והחרדיות נהפכו מאידאולוגיה לפרקטיקה , להוויה יומיומית ממשית . הגרעינים האידאליסטיים של שתי החברות הצטמצמו , והן נעו ממצב של אמונה חזקה באידאולוגיה המארגנת את היחסים ביניהן בסדר בינארי - ישן מול חדש , ייחוד יהודי מול נורמליזציה אוניברסלית - להוויה יומיומית מעשית יותר . היוצאים לשאלה מאז שנות השישים עד היום לא עזבו ישות אידאולוגית דתית סגורה , מובחנת וברורה , וגם לא פגשו מנגד בישות אידאולוגית חילונית סגורה , מובחנת וברורה . לפיכך , גם תנועתם בין שני העולמות חדה פחות ; הם לא נדרשו להשיל את כל מרכיבי זהותם החרדית וללבוש תחתיה זהות חילונית מקיפה ושלמה . את התנועה העכשווית בין שני העולמות אפשר להגדיר כפתוחה ורציפה יותר מבעבר . גבולות ובינאריות מכוננים חברות , וקריאת התיגר על הדו קוטביות מעלה את השאלה , מה מאיים יותר על החברה החרדית - ההבחנה החדה בינה לבין החברה החילונית , או שמא דווקא ערעור מהותיותה וגבולותיה הברורים ?
מקור המידע : סוציולוגיה ישראלית : כתב-עת לחקר החברה הישראלית - כרך ו, מס' 1
שנת ההוצאה: תשס"ד - 2004
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 