|
אגרון
|
 |
הסוציולוגית אווה אילוז סבורה כי עלייתה של הפסיכולוגיה החיובית היא מגמה הרסנית. לשיטתה, זו טעות להציב את אושרו של האדם במרכז. הספר החדש "שלטון האושר" שכתבה פרופסור אילוז יחד עם הפסיכולוג הביקורתי הספרדי אדגר קבאנאס, מנסה לשרטט את האופן שבו האושר הפך למוצר מהונדס שתפקידו להכפיף את הפרט למכונה הכלכלית העצומה של הקפיטליזם.ביקורת כלפי אבי הפסיכולוגיה החיובית, מרטין סליגמן..
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
|
 |
ראיון מעניין עם ד"ר מהא כרכבי סבאח, מרצה באוניברסיטת בר־אילן ומרכזת מחקר במרכז שוות במכון ון ליר. הגברים לא מעוניינים בשוויון בין המינים. אתה חושב שיש גבר שירצה לוותר על פריווילגיות כאלה? אין מצב שאשה תהיה אם יחידנית? לא. אם היא רווקה היא תישאר בבית המשפחה תחת חסות האב או הגברים במשפחתה.זה משהו שאנחנו גדלים אתו, שהסטטוס של נישואים גבוה יותר מאשר של רווקות,
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
מאמר זה בוחן את התפתחותה של התופעה החברתית של "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים . המאמר מבוסס על 53 סיפורי חיים של גברים ונשים , בני 15 עד 70 שנה , שעזבו את החברה החרדית באופן נפשי או מעשי בין השנים 1998-1948 . במאמר הנוכחי יש ניסיון שיטתי ומעמיק ללמוד מבעד לעיניהם של היוצאים לשאלה על ההקשרים שהתופעה מעוגנת בהם ,
המשך... |
|
> אנשים פשוטים > סיפורי התמודדות
|
 |
התפיסה התרבותית הרווחת, לפיה הזמן שהורים מבלים עם ילדיהם - ובעיקר אימהות - הוא גורם מפתח ברווחת הילדים ובהפיכתם לבוגרים בריאים בנפשם, סופגת בימים אלה מכה קשה למדי: מחקר ארוך ומקיף, שנערך על-ידי חוקרים במחלקות הסוציולוגיה חושף כי לכמות הזמן שאימהות מבלות עם ילדיהן בין הגילאים 3 עד 11 אין השפעה כלל על התנהגותם, הישגיהם בלימודים או רווחתם הנפשית.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
מדענים מסכימים כי אין הבדל בין ילדים שגודלו על ידי הורים בני אותו מין לבין ילדים שגודלו על ידי הורים הטרוסקסואלים. כך עולה ממחקר חדש המשותף לאוניברסיטת אורגון ולאוניברסיטת קולורדו.המחקר החדש בחן 19,000 מחקרים הקשורים להורות חד-מינית שפורסמו החל משנת 1977 ועד שנת 2013. מוביל המחקר הוא הסוציולוג פרופ' ריאן לייט מאוניברסיטת אורגון.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
היציאה לשאלה בשנות השמונים והתשעים מצטיירת כתמונת ראי של היציאה לשאלה בשנות החמישים . ברמת הסטרוקטורה התרבותית , היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים חוו המרה חדה יותר מזו שחוו יוצאי שנות החמישים , שכן נטשו את המבנה התרבותי והאידאולוגי הברור יחסית של החברה החרדית , ויצאו אל חברה חילונית פוסט ציונית , בעלת מבנה תרבותי פתוח , העטוף אי ודאות ערכית .
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
היציאה לשאלה של שנות השישים והשבעים ניצבה בתווך בין היציאה האידאולוגית של שנות החמישים לבין היציאה לשאלה של שנות השמונים והתשעים . הדמיון בין היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים לבין היוצאים לשאלה בשנות החמישים התבטא בעיקר בעובדה שהם נשענו על אידאולוגיה ברורה , שהנחתה אותם בהבניית סיפור חייהם - האידאולוגיה שעמדה בבסיס המהפכה של ילדי הפרחים בשנות השישים ...
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 