אגרון
|
|
ספרה החדש של פרופסור עמיה ליבליך , "קולות", הבוחן את "העוני החדש" בישראל – תופעה ישראלית עכשווית. המושג "עוני חדש" מתמצה במשפט, "אני רוצה לחיות, לא רק לשרוד". הספר מבוסס על סיפור חייהם של אנשים מאותגרים כלכלית.בראשית שנות האלפיים חלחלה לתודעה הישראלית תופעת העוני החדש: תחושת עוני של נשים וגברים נורמטיביים, בעלי השכלה ומקצוע, ותיקים בארץ, המתקשים להתמודד עם דרישות הקיום.
המשך... |
> אנשים פשוטים
|
|
דור ה-Y הישראלי נולד בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים.אלה צעירים חילונים שגדלו ועוצבו בתקופה של צמיחה כלכלית מואצת, בזמן שהחברה הישראלית נעשתה יזמית, צרכנית, תקשורתית, אינדיווידואלית וגלובלית יותר. זהו דור מתירני, שיוויוני, מלא הומור, מפרגן, פתוח וזורם. הוא מאחר להתבגר, חי בלהקות אורבניות, מהסס להתחייב ולקחת אחריות, ממוקד בעצמו ומנהל את חייו כאילו אין מחר.
המשך... |
> אנשים פשוטים > בני נוער וצעירים
|
|
ספר זה עוסק במנגנונים חברתיים של הזרה, השתקה והרחקה של "האחר" בחברה הישראלית בת זמננו, בתוך כדי דיון בסוגיות של זהות, תרבות וגבולות. הגדרות של אחרות וזרות מאפשרות לשרטט את גבולות המרחב הציבורי והאישי מתוך שיח מורכב של שילוב ועימות בין הקבוצות השונות. הספר דן בתהליכי ההבניה הדכאנית של "האחר", כגון מהגרי עבודה, נשים נסחרות לזנות, מכורים לסמים, משפחות חד-הוריות, חברי הקהילה הסאדו-מזוכיסטית, עובדות ניקיון, דייגי הקישון ועוד...
המשך... |
> אנשים פשוטים > אפשר גם אחרת
|
|
היציאה לשאלה בשנות השמונים והתשעים מצטיירת כתמונת ראי של היציאה לשאלה בשנות החמישים . ברמת הסטרוקטורה התרבותית , היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים חוו המרה חדה יותר מזו שחוו יוצאי שנות החמישים , שכן נטשו את המבנה התרבותי והאידאולוגי הברור יחסית של החברה החרדית , ויצאו אל חברה חילונית פוסט ציונית , בעלת מבנה תרבותי פתוח , העטוף אי ודאות ערכית .
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
|
היציאה לשאלה של שנות השישים והשבעים ניצבה בתווך בין היציאה האידאולוגית של שנות החמישים לבין היציאה לשאלה של שנות השמונים והתשעים . הדמיון בין היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים לבין היוצאים לשאלה בשנות החמישים התבטא בעיקר בעובדה שהם נשענו על אידאולוגיה ברורה , שהנחתה אותם בהבניית סיפור חייהם - האידאולוגיה שעמדה בבסיס המהפכה של ילדי הפרחים בשנות השישים ...
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
|
את היציאה לשאלה בשנות החמישים אפשר להגדיר כמעבר מהוויה של "עבודת האמונה" להוויה של "אמונה . "בעבודה משחק מילים זה מדגיש את הדמיון המבני בין שתי ההוויות ואת מרכיביהן המשותפים : האמונה מייצגת את הממד האידאולוגי והקולקטיבי שהתקיים בשתי ההוויות בשנות החמישים . הפרט היה חלק מקולקטיב המאמין באידאולוגיה משותפת , אשר חיברה בין הפרטים והעניקה משמעות לחייהם .
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
|
מאמר זה בוחן את התפתחותה של התופעה החברתית של "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים . המאמר מבוסס על 53 סיפורי חיים של גברים ונשים , בני 15 עד 70 שנה , שעזבו את החברה החרדית באופן נפשי או מעשי בין השנים 1998-1948. המסע הדיאכרוני בעקבות סיפורי החיים של היוצאים לשאלה חושף מעבר מגישת הנתק והקרע המוחלט , שהייתה נפוצה בסיפוריהם של היוצאים בשאלה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
|
|
|
|
במבט לאחור |
|
|
|