היציאה לשאלה של שנות השישים והשבעים ניצבה בתווך בין היציאה האידאולוגית של שנות החמישים לבין היציאה לשאלה של שנות השמונים והתשעים . הדמיון בין היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים לבין היוצאים לשאלה בשנות החמישים התבטא בעיקר בעובדה שהם נשענו על אידאולוגיה ברורה , שהנחתה אותם בהבניית סיפור חייהם - האידאולוגיה שעמדה בבסיס המהפכה של ילדי הפרחים בשנות השישים , והאידאולוגיה הפמיניסטית לגבי הנשים ..
היציאה לשאלה של שנות השישים והשבעים ניצבה בתווך בין היציאה האידאולוגית של שנות החמישים לבין היציאה לשאלה של שנות השמונים והתשעים . הדמיון בין היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים לבין היוצאים לשאלה בשנות החמישים התבטא בעיקר בעובדה שהם נשענו על אידאולוגיה ברורה , שהנחתה אותם בהבניית סיפור חייהם - האידאולוגיה שעמדה בבסיס המהפכה של ילדי הפרחים בשנות השישים , והאידאולוגיה הפמיניסטית לגבי הנשים . הדמיון בין היוצאים לשאלה בשנות השישים לבין היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים מתבטא בעיקר בתחושת מיקומם בין העולמות ובחוויית הזרות והתלישות הנגזרת מתוכה . יוסי , העוסק כיום בסוגיות של זהות יהודית , סיכם את סיפור חייו בטענה ש"היום אני לא מחובר לאף אחד , לא לזה ולא לזה , אני תלוש . אני איבדתי דבר אחד ולא קיבלתי דבר אחר . "במקומו רוב היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים מתפרנסים בצורה זו או אחרת מהתרבות היהודית , ועובדה זו עשויה ללמד על אסטרטגיה של תיקון ביוגרפי , שבעזרתה הם מנסים לבנות את זהותם היהודית החדשה באמצעות חייהם המקצועיים ולמלא את החלל שהתהווה בתוכה עם היציאה . היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים ממוקמים בין שתי קבוצות הקצה , ומיקומם זה מצביע על העמימות המלווה את מיונם של היוצאים לשאלה לשלוש קבוצות כרונולוגיות . כפי שאנו רואים , מדובר בשלושה טיפוסים שממוקמים למעשה על רצף אחד לאורך ציר הזמן .
מקורהמידע : סוציולוגיה ישראלית : כתב-עת לחקר החברה הישראלית - כרך ו, מס' 1 שנת ההוצאה: תשס"ד - 2004
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 