את היציאה לשאלה בשנות החמישים אפשר להגדיר כמעבר מהוויה של "עבודת האמונה" להוויה של "אמונה . "בעבודה משחק מילים זה מדגיש את הדמיון המבני בין שתי ההוויות ואת מרכיביהן המשותפים : האמונה מייצגת את הממד האידאולוגי והקולקטיבי שהתקיים בשתי ההוויות בשנות החמישים .
את היציאה לשאלה בשנות החמישים אפשר להגדיר כמעבר מהוויה של "עבודת האמונה" להוויה של "אמונה . "בעבודה משחק מילים זה מדגיש את הדמיון המבני בין שתי ההוויות ואת מרכיביהן המשותפים : האמונה מייצגת את הממד האידאולוגי והקולקטיבי שהתקיים בשתי ההוויות בשנות החמישים . הפרט היה חלק מקולקטיב המאמין באידאולוגיה משותפת , אשר חיברה בין הפרטים והעניקה משמעות לחייהם . העבודה הייתה גורם מתווך בין הממד האידאולוגי לבין הפרקטיקה של כינון ההוויה החילונית או החרדית . המעבר מאידאולוגיה אחת לאחרת עיצב את חוויית היציאה לשאלה באותה תקופה כחוויה שלמה ומוחלטת . סיפורי החיים של היוצאים לשאלה בשנות החמישים מייצגים את הסחף ההמוני של אותה תקופה ומצטיירים כפעולה של הליכה עם הזרם ולא נגדו . הישראליות היא משתנה דומיננטי בהגדרת הזהות , והמרכיב היהודי או הדתי נתפס כשולי . היוצאים לשאלה מספרים על תהליך של החלפת האידאולוגיה הדתית באידאולוגיות של המהפכות שהתחוללו באותה תקופה - מהפכת ההשכלה , המהפכה הסוציאליסטית והמהפכה הציונית . המניעים ליציאה לשאלה מעוגנים בשאיפה להיות חלק מהקולקטיב הציוני ואינם מתמקדים בפרט ובצרכיו האישיים . רגע היציאה מובלע בתוך סיפור החיים ומצטייר כהתפתחות כרונולוגית , "טבעית" ולא כפעולה של תפנית או המרה . על ציר הזמן הסובייקטיבי , היוצאים לשאלה בשנות החמישים מבטאים תחושה של שלמות אישית ושייכות מלאה לחברה החילונית . במחקרה מציגה ד"ר שרית בזילאי קטעים משלושה סיפורים , המייצגים את החומרים האידאולוגיים שעיצבו את חוויית "היציאה לשאלה" באותה תקופה : מהפכת ההשכלה , המהפכה הסוציאליסטית והמהפכה הציונית . המהפכות השונות מוטמעות בסיפורים במינונים שונים , ומכל הסיפורים הללו יחדיו נרקם פסיפס הקולות והגוונים של אותה תקופה .
מקור המידע : סוציולוגיה ישראלית : כתב-עת לחקר החברה הישראלית - כרך ו, מס' 1 שנת ההוצאה: תשס"ד - 2004
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 