מאמר זה בוחן את התפתחותה של התופעה החברתית של "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים . המאמר מבוסס על 53 סיפורי חיים של גברים ונשים , בני 15 עד 70 שנה , שעזבו את החברה החרדית באופן נפשי או מעשי בין השנים . 1998-1948 .
מאמר זה בוחן את התפתחותה של התופעה החברתית של "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים . המאמר מבוסס על 53 סיפורי חיים של גברים ונשים , בני 15 עד 70 שנה , שעזבו את החברה החרדית באופן נפשי או מעשי בין השנים . 1998-1948 המסע הדיאכרוני בעקבות סיפורי החיים של היוצאים לשאלה חושף מעבר מגישת הנתק והקרע המוחלט , שהייתה נפוצה בסיפוריהם של היוצאים בשנות החמישים , לגישת הרצף , המציגה גבולות עמומים ופתוחים , הנפוצה יותר בסיפוריהם של היוצאים מאז שנות השישים ואילך . סיפורי החיים האישיים שנאספו במהלך המחקר אינם אידיוסינקרטיים ; הם מבטאים הקשר תרבותי , מושפעים ממנו , ובו זמנית גם מבנים אותו . מההתבוננות בתפיסת היחסים בין דתיים לחילוניים דרך סיפוריהם של "היוצאים לשאלה" מצטיירת מגמה של ריכוך הגבולות בין שתי החברות .
מקור המידע : : סוציולוגיה ישראלית : כתב-עת לחקר החברה הישראלית - כרך ו, מס' 1 שנת ההוצאה: תשס"ד - 2004
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 