החרדים הם תעלומה סוציולוגית בעיני כלל הציבור הישראלי. במקרים רבים ההסתכלות על החברה החרדית כולה, ועל כל פרט ופרט בה, היא חד־ממדית. הם נראים כגוש אחד: לובשי שחורים, עטויי זקן ופיאות; פרזיטים, משתמטים, המסתגרים מאחורי חומות גבוהות של אמונות קדומות ונוקשות ודבקים בקנאות במסורות שמתנגשות עם הקידמה של המילניום השלישי.
אבל התמונה הזאת מטעה, ואין מדובר כאן במקשה אחת. החברה החרדית מורכבת מפלגים רבים, שלכל אחד מהם קול ייחודי משלו. הקולות הללו נשמעים בספר "שחור כחול לבן" מאת ד"ר חיים זיכרמן.
הספר מציג את החברה החרדית על שלל גווניה וזהויותיה. הוא מתאר ומנתח מאפיינים קהילתיים ותרבותיים בעולם החרדי, על אורחותיו ומנהגיו. עדיין לא נכתב ספר כה עדכני, המקיף את החברה החרדית בישראל. ניכר שהוא מבוסס על עבודת מחקר יסודית, ואין ספק שהמחבר עושה שירות נהדר לציבור החרדי בהציגו אותו באור חיובי. וטוב שכך, מפני שספרים שעסקו בנושא בעבר, כמו ספריהם של שחר אילן ואמנון לוי, התמקדו דווקא בפן השלילי. זיכרמן כמו מנהל דיאלוג עם ספריהם של אילן ולוי. הוא אינו מתעמת איתם, וגם לא מתיימר להיות אובייקטיבי, אלא בא לאזן.
פרק שלם מקדיש המחבר לסוגיית השידוכים בחברה החרדית. כדי להיחשב לשידוך ראוי, לא צריך להיות עשיר, למדן מופלג או בעל ייחוס משפחתי לרב או אדמו"ר ידוע. בסך הכל צריך המשודך להוכיח שלימוד התורה הוא כל הווייתו. גורלו של מי שלא הצליח להוכיח זאת שונה בתכלית. הוא יזכה לאשה שטיב הוריה לא ברור. היא יכולה להיות נפלאה ואוהבת, אבל ב"בורסה" החרדית המחיר שלה נמוך והיא מיועדת ל"אזרחים סוג ב".
הגידול הדמוגרפי והתעצמות המעורבות הפוליטית של החברה החרדית הגדילו את אזורי החיכוך שלה עם העולם החילוני. אך למרבה הפלא, התוצאה היא שהחרדים לא נטמעו בחברה הכללית, אלא הצליחו על פי רוב לשמור על זהותם הייחודית.
מסקנתו של זיכרמן היא בשורה משמחת לחרדים ותחזית קודרת לישראל הפלורליסטית והחופשית. לדבריו, "הקהילה החרדית הפכה לאי בודד ומבוצר ההולך ומתפשט לאט ובבטחה בתוך החברה הישראלית. השבטיות הפרטיקולרית ניצחה את 'היחד' האוניברסלי".
לסקירה של דוד זולטן במוסף הספרים של עיתון "הארץ"
ראה גם : שאלת זיכרמן • טורה השבועי של סיון רהב מאיר
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 