בני האדם, שאוכלים מלח כמעט בכל ארוחה, צורכים הרבה יותר נתרן מאשר כל בעל חיים אחר. אך בניגוד לשאר הטעמים הבסיסיים - מר, מתוק וחמוץ - היתרונות שבמלח לא יכולים להסביר את הכמויות הגדולות שאנחנו צורכים ממנו. כעת אומרים חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה כי אחת הסיבות האפשריות לכך שאנשים משתוקקים למלח היא שהמרכיב העיקרי שלו, נתרן, עשוי לסייע במאבק בדיכאון. הממצאים התפרסמו בחודש אפריל בכתב העת Appetite.
אחוז הנשים הסובלות מדיכאון גבוה יותר מזה של גברים. החוקרים משערים שנשים עשויות ללקות בדיכאון בשל היעדר מלח במזונן, ועלולות לנסות - ללא הצלחה - לרפא את עצמן באמצעות הוספת מלח ליד השולחן (עם זאת, מלח שמתווסף למזון הוא רק 3%-5% מצריכת הנתרן. השאר נמצא במזון עצמו, והוא מגיע לשם באופן טבעי או באמצעות עיבוד). לשם וגולדשטיין סבורים כי גברים, באופן כללי, צורכים מלח רב יותר, ובכך ייתכן שהם מחסנים את עצמם נגד דיכאון.
בהתאם לתיאוריה הזאת, נתרן רב יותר מפחית מהדיכאון - במגבלות מסוימות שעדיין אינן ידועות לחוקרים. וכך, אנשים אוהבים את טעם המלח משום שהם לומדים שנתרן מסב להם אושר רב יותר, או לפחות גורם להם להיות פחות עצובים. "אם משהו גורם לך להרגיש טוב, אתה נוטה לחבב אותו", אמר לשם.
לשם וגולדשטיין אינם הראשונים שמקשרים בין מלח לבין דיכאון, אך הם הראשונים שעושים זאת בעזרת מידע תזונתי של אנשים. מחקר קודם הוכיח כי המערכת ההורמונלית המווסתת את התשוקה למלח מווסתת גם את הדיכאון, וכי הפעלתה מעוררת דיכאון לעתים קרובות יותר אצל נשים. כמו כן, צריכת נתרן נקשרה לדיכאון גם אצל בעלי חיים מסוימים.
למאמר בעיתון "הארץ"
מחקר חדש: מלח עשוי לסייע להיאבק בדיכאון