תחת הכותרת "די לטיפול" התפרסם ראיון מעניין עם אווה אילוז אודות ספרה החדש "גאולת הנפש המודרנית", ואודות הפולמוס המתמשך מעל דפי הארץ עם הפסיכולוגים והפסיכואנליטיקאים.
"באותה צורה הספר שלי, 'גאולת הנפש המודרנית', עוסק באמונות הבסיסיות שמאפיינות את השקפת העולם הפסיכולוגית. אם אתה פסיכולוג, אתה שם לב בעיקר להבדלים שבין הגישה שלך לגישה פסיכולוגית אחרת. זה טבעי. זה כמו שנוצרי פרוטסטנטי מודע להבדלים בין הכנסייה האפיסקופלית לבפטיסטית. אם אתה מחוץ לזה - קתולי או יהודי - אתה נוטה לראות פרוטסטנטים כמקשה אחת.
"כסוציולוגית אני מסתכלת על העשייה הפסיכולוגית כמקשה אחת. זה אמנם נראה פשטני, אבל למעשה זה עניין מתודולוגי. קראתי את כל מה שההוגים כתבו, אבל גם את הגלגולים הפופולריים של הרעיונות שלהם. למשל, בעיתונות נשים או בספרי הדרכה. מה שיותר מעניין אותי זה הגלגולים של תיאוריות פסיכולוגיות 'גבוהות' לתרבות הפופולארית. [...]
"צריך להפסיק להיות מטופל, במובן שצריך להפסיק לנסות להשתפר, למקסם, להשתנות ולטפל במערכות יחסים באופן תמידי. ביישנים, מיזנטרופים, אנשים א-סוציאליים או אנשים שלא באמת רוצים להיות בקשרים אינטימיים, שאין להם הרבה אנרגיה, שהם פסימיים, או שלא מעוניינים בסקס, הם לא פתולוגיים, הם לא צריכים לשנות את עצמם."
לדיווח
לראיון המלא בעיתון הארץ
"גאולת הנפש המודרנית": ספה בחרדת נטישה
אווה אילוז מעלה שאלות נוקבות על הדומיננטיות של השיח הפסיכולוגי בתרבות המערב, מספת הטיפולים ועד תוכנית הריאליטי .
קישור