מירה דנה, פסיכותרפיסטית, אנליטיקאית קבוצתית ומחברת הספר "נשים אוכלות את עצמן", טוענת שבאכילה רגשית או פסיכולוגית אדם אוכל יותר מהצורך הפיסי, במטרה להשביע רעב אחר. אכילה כזאת אינה מתקיימת מתוך בחירה או שליטה, אלא כתולדה של כוח שמוגדר על ידי האוכלים הרגשיים כ"חזק ממני".
לפי דנה, האכילה נועדה להבליע ולסתום משהו. אנחנו אוכלים ומדברים מאותו איבר בגוף ובהתחשב בחוכמתו העילאית של הגוף האנושי, לא ייתכן שעובדה זו מקרית. אם לא נבטא את מצוקותינו, כעסינו ותסכולינו - הדבר עלול להוביל אותנו לאכילה רגשית במטרה "לסתום לעצמנו את הפה" באוכל. גם לשומן, לא רק לאוכל, יש תפקיד. השומן משמש מגן היכן שהאדם אינו מסוגל להגן על עצמו במלים ובמעשים, היא טוענת. לאכול ברגש
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 