מטלה בעבודה, שיעורי בית או להחליף כבר את המצעים - כולם דוחים דברים חשובים למחר, גם כשההמתנה לרעתם. מחקרים חדשים בתחום מגלים שהדחיינות אינה פינוק אלא הפרעה התנהגותיות. ויש לה גם תרופה מקורית: לסלוח.
"לא כל דחייה היא דחיינות", אומר פיצ'יל בראיון ל"מוסף כלכליסט". "ההבדל בין שתי הפעולות היא שדחייה היא פעולה רצונית ודחיינות לא. בדחיינות, אנחנו יודעים שכדאי לנו לפעול ושאנחנו יכולים לפעול, אבל מסיבה כאילו בלתי נשלטת אנחנו לא פועלים. ומאז שהתחילו לעקוב אחרי ההתנהגות הזאת בסוף שנות השבעים היא רק הולכת ומתפשטת.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 