האם יש אני אחד?

מקור וקרדיט : מוסף הארץ , 2 ביולי 2010 .

הפרופסור לפסיכולוגיה וולטר מישל ממשיך לגלות עלינו דברים שהדחקנו

 תורת האישיות של פרופסור וולטר מישל שינתה סדרי עולם בפסיכולוגיה: אישיותו של אדם, הוא טען , אינה קבועה, אלא תלויה באינטראקציה שבין נטיותיו לבין הסיטואציה המסוימת שבה הוא פועל: אופיו של אדם הוא סך כל המצבים שבהם הוא מתנסה. אם אומרים על אדם שהוא נחמד , פרופסור מישל ישאל  מתי? אם אומרים עליו שהוא רגזן , אלים או נדיב , פרופסור וולטר מישל ירצה לדעת מהו המצב שבו מדובר. אחרת, קבע , אין להגדרות אלו תוקף ממשי, ואי אפשר לנבא באמצעותן את התנהגותו של אדם" . להגדיר אדם באמצעות תכונה אחת, זה פשטני מדי ומתעם ממרכבויות של אישיותו וממגוון  המצבים האנושיים שבם הוא מתפקד" הוא אומר" זה לא מתאר את האדם בצורה מספקת, ולא מסביר מדוע הוא חושב ומתנהג כפי שהוא מתנהג,".

בשנת 1968 יצא לאור ספרו המפורסם:  Personality and assessment  ( אישיות והערכה) , שבה טען שההנחה  הקלאסית שרווחה  עד אז, כאילו התנהגותו של אדם עקבית במצבים משתנים, אינה נכונה. את המחקר העיקרי בתחום , ערך במחנה קיץ לילדים עם בעיות אישיות קשות בניו המפשייר. " היתה לנו הזדמנות להתבונן מקרוב על 82 ילדים במצבים שונים . צילמנו והקלטנו אותם במשך למעלה מ880 שעות" , הוא מספר. "אלו ילדים בסיכון, הסובלים מבעיות אלימות קשות ומדיכאונות. בדקנו אותם  במצבים פסיכולוגים רבים . בין היתר בדקנו תגובות של ילדים כשהם שומעים ביקורת ממטפליהם וכאשר הם שומעים ביקורת מחבריהם, ומצאנו הבדלים גדולים. ילד יכול היה להיות נחמד מול ביקורת של חבריו, אבל רגזן ואלים כשהמטפלים עשו זאת, וכמובן, גם להפך. " במחקר הזה עשינו משהו בתחום האישיות שלא נעשה קודם לכן " .

 גישתו המהפכנית סייעה לביסוסה של של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית-התנהגותית כשיטה טיפולית, לצד או על חשבון - האנליזה  הפרוידיאנית. " התמקדתי  בהקשר ובחשיבותה של הסיטואציה , במיוחד במצבים בין-אישיים טעונים ופחות בניתוח ההיסטוריה המוקדמת של המטופל"ת הוא מסביר. " תשומת הלב עברה לתהליכים ולהשפעות של ההתנהגות העכשווית , ופחות למקורותיה הרחוקים. השאלה היא איך אפשר לשנות מחשבות ותגובות הנובעות מאי-התאמה לסיטואציה , ולא מהיכן ומדוע התפתחו אותם דפוסים,"

 מקור וקרדיט : אביבה לורי, "  הסיפור שאינו נגמר" מוסף הארץ , 2 ביולי 2010 .

 האם יש אני אחד?

 מצד אחד, אנחנו שונים בכל רגע נתון ובכל תפקיד. מצד שני, נראה כי יש איזו שהיא המשכיות בנו, יש תכונות המאפיינות אותנו. גם השונות מגדירה את העצמי: האופן שבו אנו מתנהגים בסיטואציות שונות אל מול אנשים שונים. תכונות הן לא עקביות: בן אדם שהוא נדיב, לא יהיה נדיב לכולם ובטח שלא באותה המידה. Walter Mischel סבר שעל מנת למדוד את התכונות, עלינו להשתמש בנוסחה מסוימת של פרופיל של סיטואציה X תכונה. לא רק הממוצע של התכונה הוא רלוונטי אלא גם מתי ובאיזו מידה התכונה תתבטא. יכולים להיות שני אנשים: אחד שהוא נדיב לבוסים שלו ולא לעובדים שלו ואחד שהוא בדיוק ההפך. באופן ממוצע הם יעמדו על אותה סקאלה של נדיבות אך הם אנשים שונים לגמרי.