הזיכרון האוטוביוגרפי נחשב כמקור אינפורמציה בעל ערך בהתפתחות הפרט, תוך התייחסות לנפש האדם כמכילה יותר מאשר חומרים שונים המאורגנים יחדיו כפונקציה של השפעות סביבתיות ונוירו פסיכולוגיות.
עבודה זו סוקרת ספרות תיאורטית ומחקרית העוסקת בזיקה שבין התהליך הפיזיולוגי של הזיקנה לבין תהליכי השינוי הפסיכולוגי של המזדקן - באמצעות בחינת מרכיב התפיסה הסובייקטיבית של הזיכרון האוטוביוגרפי כמשתנה הסתגלותי וטיפולי בתקופת הזיקנה, וזאת בלא להמעיט בערכם של המרכיבים האובייקטיביים הבריאותיים, האקולוגיים, ורמת החיים.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 