שיטת טיפול פסיכולוגית חדשה מנסה לשים בצד את כל החוויות הרעות שעברו עלינו במהלך חיינו ולאתר את הזוויות החיוביות, שבאמצעותן ניתן לבנות סיפור חלופי למציאות, חנה-רחל פרומין, ממפיצי השיטה בארץ, אומרת שבעזרת הסיפורים האלו, המכונים "הסיפורים המועדפים", כל אחד יכול להשתחרר מפחדי העבר ולהתחיל את חייו מחדש, בהצלחה רבה יותר.
את "התראפיה הנרטיבית", תחום חדש יחסית ברפואת הנפש, גילתה חנה-רחל פרומין בשלב מתקדם בקריירה שלה כתראפיסטית, יועצת נישואין ומשפחה. השראה גדולה לפעילות בתחום קיבלה ממי שגרם לה לעלות לארץ והפך לדמות הדומיננטית בחייה, הרב קרליבך.
היא מכשירה מטפלים בדרך הטיפול החדשה שרכשה - התראפיה הנרטיבית. "בניגוד לשיטות טיפול אחרות", היא מסבירה, "בתראפיה הנרטיבית מאמינים כי בחדר הטיפולים אין מומחה אחד ומטופל אחד, אלא נמצאים שם שני מומחים. המטפל, בכלי המקצוע שלו, בוחן את המומחיות המיוחדת של המטופל ולהוציא את היופי והייחוד מהסיפור שהוא מביא בפניו.
"בשיטת הטיפול הזו, עבודת המטפל היא להביא למרכז את חשיבות המומחיות הבלעדית של המטופל, תוך שאלות סקרניות של אי ידיעה. המטפל מספר את סיפורו, ותוך כך הופך המטפל למחבר-שותף של הסיפור ההולך ונבנה יחד עם המטופל".
על-פי התפיסה הנרטיבית, לחדר הטיפולים לא מגיעים אנשים לא מוצלחים או בעלי סיפור חיים קשה במיוחד אלא רק אנשים שמרגישים "תקועים" בחייהם. "בשיטות טיפול אחרות, גם אם יאמרו למטופל מה הבעיה שלו, ייתכן ובכך לא יעזרו לו אלא דווקא יקבעו את אותה הרגשת 'תקיעות'", אומרת פרומין. "מהניסיון שצברתי, גם בסיפור שנראה כולו שחור, אפשר לאתר ניצוץ אחד בתוך הרפש הגדול שהמטופל חש עצמו שקוע בתוכו, וממנו ניתן להתחיל לבנות את מה שנקרא בעגה של התראפיה הנרטיבית: 'הסיפור המועדף', שהוא קומת היסוד של הריפוי".
להמשך המאמר ....