ישנה נקודה פנימית והיא אינה נכבית אף פעם

מחקרם של מיכל דליות ושרון פאר מבוסס על ראיונות עם הורי 18 אנשים "מצליחים־מוצלחים" והם חיפשו ומצאו את המשותף לתקופת ילדותם, למעשים ולחוויה ההורית שליוו אותם. על יסוד אלה הם הגיעו להכללות בנליות שהפיקו מסכת של עצות שטחיות שמסקנתן היא שקיימת נוסחה לחינוך מיטבי

מאת: ד"ר מיכה אנקורי

המתכון לגידול ילדים מוצלחים, מאת מיכל דליות ושרון פאר, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2021, 384 עמודים

"המתכון לגידול ילדים מוצלחים הוא קובץ שיחות עם אבות ואמהות שאיפשרו בפעם הראשונה הצצה מעמיקה אל תוך עולמם המשפחתי, הערכי והחינוכי. הוא מרכז את פרקטיקות גידול הילדים המיטביות שכל הורה יכול לאמץ וליישם במשפחתו. כפי שמוכיח הספר, לדרך שבה נחנך את ילדינו יש השפעה מכרעת על הצלחתם כאנשים בוגרים" (מהספר).
המכשלה טמונה בכל אחת ממלות שם הספר. ילדים מוצלחים על־פי דליות ושרון הם בעצם ילדים מצליחים. הם עומדים בקריטריונים של "כוכב נולד", הדבר שמעניק לילדינו את החוויה שאם אינך כוכב הרי שאתה עדיין בבחינת לא נולד. המכשלה השנייה טמונה ב"המתכון". כמה הנחות יסוד טמונות במונח זה. ההנחה הראשונה היא שיש יעד מוגדר למעשה החינוכי וההנחה השנייה שיש רצף של פעולות שמביא אל היעד, בבחינת תבשיל שאפשר להכינו על־פי הוראות.
מתכון לחינוך בצירוף ל"מוצלחים" הוא מתכון לאשמה. הורים לילדים שאינם "מוצלחים־מצליחים" על־פי הקריטריונים של דליות ושרון נידונו לאשמה: אם לא הצלחנו להביא את ילדינו למדרגת "מוצלחים" הרי שנכשלנו במעשה החינוכי. גורלם של הורים למוצלחים יהיה דומה, הרי ילד מוצלח גדל בצד אחיו שאינם כוכבים, וכאן לאשמה יש לא רק נושא אלא גם מושא: ההורים אשמים כלפי הילדים הממוצעים ולא פחות חמור מזה, הם אשמים כלפי התיאוריה: הם עשו את כל הנדרש (הילד המוצלח) וגדל ילד סורר ומורה (אחיו השובב).

קל להזים את התיאוריה שעולה מן המחקר של דליות ושרון. מחקרם מבוסס על ראיונות עם הורי 18 אנשים "מצליחים־מוצלחים" והם חיפשו ומצאו את המשותף לתקופת ילדותם, למעשים ולחוויה ההורית שליוו אותם. על יסוד אלה הם הגיעו להכללות בנליות שהפיקו מסכת של עצות שיטחיות שמסקנתם: "בהחלט קיימת נוסחה לחינוך מיטבי" (עמ' 381). מול אלה נוכל להציע מחקר שיבחן את החוויה הילדית של 18 אנשים מצליחים־מוצלחים שמדגימים מסכת חיים מעוררת כבוד ואת ילדותם עשו באושוויץ (יש לנו לא מעטים כאלה). האם, לשיטתם של דליות ושרון, נוכל לראות באושוויץ מתכון לגידול ילדים מוצלחים?
התפישה החותרת לשליטה בגורלם של ילדינו מתאימה לגישה האמריקאית של חיפוש מתכון לאושר, שהחיים צריכים להיות טובים ויפים, שאין מקום למצוקה ולסבל, שהיחיד מקדש את רווחתו האישית ובעצם מקריב את עצמו למען יעדים שהחברה מציבה בפניו. גישה זו גורסת שהסבל הוא חטא והבינוניות מגונה.

מקור : עיתון "הארץ"

 אודות ד"ר מיכה אנקורי