שרניק ראו

בהודו יש כיום יותר מ–18 מיליון בני אדם שחיים ועובדים בתנאי עבדות. זהו מספר האנשים המשועבדים הגדול ביותר בעולם — לפחות פי חמישה יותר מבכל מדינה אחרת. רוב המשועבדים הם ילדים ממשפחות עניות וטעונות טיפוח.

הודו, שכלכלתה גדלה במהירות הגדולה ביותר בעולם, היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר. מספר ילדיה הוא הגדול ביותר בעולם והם מהווים יותר מ–19% מאוכלוסיית ילדי העולם. קרן הילדים של האו"ם, יוניצ"ף, מעריכה כי בהודו יש יותר מ–10.2 מיליון ילדים עובדים, שמשועבדים בגלל עוני ומחסור. זוהי מדינה שבה מיליוני ילדים איבדו ומאבדים את ילדותם, ומנסים בדם ויזע להימלט מכבלי העוני. הם לכודים ומשועבדים, ילדותם האבודה ממשיכה לתפעל את המנוע של הצמיחה הכלכלית כדי שתצמח יותר ויותר מהר.

החברה אדישה לחוק

החוקה ההודית מבטיחה גידול ילדים בביטחון וללא חשש, ומתחייבת להעניק להם טיפול רפואי נאות. יש בה כמה סעיפים המתייחסים במיוחד לילדים: סעיף 15(3), למשל, מאפשר למדינה להעניק לילדים תנאים מיוחדים; סעיף 24 אוסר עבודת ילדים והעסקת ילדים בתנאים מסוכנים; סעיף 39 (F) מנחה את המדינה בקביעת מדיניות הנוגעת לרווחת ילדים; סעיף 39 (C) קובע שאסור להתעלל בילדים ושיש להעניק להם הזדמנויות להתפתח באופן בריא; סעיף 45 מבטיח להם חינוך חובה חינם. אך המציאות שונה לגמרי. אכיפת הסעיפים האלה אינה מתבצעת כראוי, החברה אדישה (ומתכחשת באופן תמידי לחוק) והעוני הקשה מנציח מעשי זוועה בילדים, בניגוד ישיר לאמנות הבינלאומיות שהודו מחויבת להן.

החוק החדש והשנוי במחלוקת הנוגע לעבודת ילדים, שאושר ביולי בפרלמנט, אוסר עבודת ילדים מתחת לגיל 14 בעבודות המוגדרות "מסוכנות". אך אחד מסעיפיו קובע שהם רשאים לעבוד אחרי שעות הלימודים ובחופשות בתעשיית הספורט והבידור או במפעלים משפחתיים. סעיף זה מופר באופן קבוע, וילדים מתחת לגיל 14 מועסקים כדבר שבשגרה על ידי מעסיקים חסרי מצפון בתעשיות כמו חיתוך יהלומים, חיטוט בזבל, היתוך מתכות ותנורי לבנים. רבים מהם עובדים כמשרתים במשקי בית. חלק גדול מעבדות הילדים סמויה ומוסווית כצמיחה.

למאמר המלא בעיתון "הארץ"

ראו גם :

ממשלת הודו לא מצליחה למנוע שעבוד ילדים