פרופסור ג'רום ברונר הניח את היסודות למהפכה הקוגניטיבית ולחקר היצירתיות; הוא חקר את מנגנוני התפיסה האנושיים ופיתח תיאוריות על התפתחות הילד, על למידה ועל תרבות החינוך; הוא כתב על תהליכי פתרון בעיות ועל אופנים ליצירת ידע חדש; ובערוב ימיו, הוא טבע את המונחים "חקר פרדיגמטי" ו-"חקר נרטיבי" כחלופות משלימות של יצירת משמעות על ידי בני אנוש, וניסה ככל יכולתו לעודד יותר איזון בין החלופות הללו במערכות החינוך הפורמליות. ברונר נפטר במנהטן ב-5 ביוני 2016, מספר חודשים לאחר שהגיע לגיל 100.
ברונר חשב שהביהייביוריזם - שהסתמך על ניסויים בבעלי חיים - מתעלם מהחוויה האנושית ומרבים ממאפייני הנפש האנושית. בניסוי שערך ב1947 גילה שילדים שבאים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה תפסו מטבע כגדול יותר מגודלו האמיתי, והסיק מכך שהסביבה בה גדלו ושאיפותיהם לשינויה השפיעו לא רק על אופן המחשבה שלהם, אלא גם על הממדים הפיסיקליים של מה שהם ראו. בעבודות המשך טען ברונר כי ה- mind - דהיינו, הבינה, הדעת, השאיפה, התודעה, המחשבה - איננה מכונה פסיבית של גירוי ותגובה, אלא מערכת אקטיבית של אינסטינקטים, מניעים וכוונות המעצבים הן את ההבנה והן את התפיסה. כעשור או שניים מאוחר יותר, העברת המוקד מההתנהגות לעיבוד המידע התפתחה למה שמכונההמהפכה הקוגניטיבית. באמצעות ברונר, המהפכה הקוגניטיבית השתלבה בחשיבה החינוכית והשפיעה על לומדים ומלמדים בכל העולם.....