הבזקים
כיום ניתן להניח כי קשרים משפחתיים "חדשים" יובילו להיווצרות מערכות תפקודיות חדשות במוח האנושי. עם זאת מחקר רב עוד נדרש כדי להבין לעומק כיצד השינויים החברתיים המהירים של תקופתנו מעצבים מחדש את המוח, ההתנהגות, והיחסים הבין-אישיים, ובהם אלו הנרקמים בין הורים לילדיהם.
מי המטפל האולטימטיבי

אמא או אבא - מיהו המטפל האופטימלי?

גורם מפרסם: עיתון "הארץ"
מחבר: אייל אברהם ורות פלדמן
תאריך: 21.07.2014

חוקרים ישראלים מצאו כי אצל אבות שהם המטפלים העיקריים, שמעניקים טיפול מושקע לילדם זמן ממושך, המערכת האחראית על עיבוד רגשי במוח פועלת בדומה לזו שקיימת אצל אימהות באופן טבעי עם הלידה וההיריון ומהווה חלק מרשת מוחית "הורית" חדשה ורחבה. כך הם מסוגלים להעניק לפעוט טיפול הורי מיטבי

אייל אברהם ורות פלדמן

באחד המחקרים במעבדה נמצא כי בחודשים הראשונים לאחר הלידה רמותיו של האוקסיטוצין אצל אבות זהות לאלו של אימהות, מה שמצביע על האפשרות שלאבות היכולת הביולוגית להיקשר אל התינוק במידה דומה לזו של האימהות. במחקר נוסף במעבדה נמצא כי שאיפת אוקסיטוצין עוררה התנהגות אבהית חיובית עם התינוק כגון מגע ממושך יותר, דיבור חיובי ועידודו לחקור את הסביבה. עוד נמצא כי התנהגות זו של אבות אף השפיעה על רמות האוקסיטוצין אצל התינוק ועוררה אצלו התנהגות חברתית גבוהה יותר כגון חקר הסביבה ויצירת קשר עין. כלומר, נוצר מעגל של פידבק חיובי שבו הפיזיולוגיה וההתנהגות של ההורה והתינוק משפיעות זו על זו.

הממצאים שלנו מציעים שבמוחם של האבות מתעצבת רשת "תפיסה חברתית" (Social Perception) חדשה: המערכת הרגשית מתעוררת לפעולה בעקבות הטיפול המושקע בפעוט, חוברת אל המערכת המנטלית ויוצרת במוח של האב רשת רחבה יותר שמאפשרת טיפול הורי מיטיב. הממצאים שלנו תומכים בהשערה כי במוחם של בני אדם קיימים מנגנונים אבולוציוניים קדומים המאפשרים טיפול הורי מיטיב ומושקע שאינו תלוי בהיריון ולידה אלא בהתנסות טיפולית יומיומית יציבה. תצורה זו, המכונה במחקר הביולוגי Alloparenting, מתארת טיפול בצאצאים שלא על ידי האם הביולוגית, ומופיעה אצל 120 מיני יונקים, ובהם בני האדם. כלומר, האבולוציה הותירה מסלולים חלופיים להיווצרותה של התנהגות הורית מושקעת ומיטיבה, והיא מעוצבת באמצעות ניסיון, הסתגלות וטיפול יומיומי בתינוק או בפעוט.

כיום ניתן להניח כי קשרים משפחתיים "חדשים" יובילו להיווצרות מערכות תפקודיות חדשות במוח האנושי. עם זאת מחקר רב עוד נדרש כדי להבין לעומק כיצד השינויים החברתיים המהירים של תקופתנו מעצבים מחדש את המוח, ההתנהגות, והיחסים הבין-אישיים, ובהם אלו הנרקמים בין הורים לילדיהם.

אייל אברהם הוא פסיכולוג מתמחה במרכז לבריאות הנפש גהה ובקליניקה לגיל הרך במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ודוקטורנט לפסיכולוגיה;

רות פלדמן היא פסיכולוגית וחוקרת מוח, פרופסור מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, מנהלת הקליניקה לגיל הרך במחלקה לפסיכולוגיה, ופרופסור נלווה במרכז לחקר הילד של בית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל

למאמר המלא בעיתון " הארץ"

 

לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות.
הרשמה ללקט
דוא"ל
* להסרה
במבט לאחור
רשימת קטגוריות מלאה
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים
אנשים פשוטים
אפשר גם אחרת
יוצאי הדופן והמיוחדים
אנשים , מחשבים ואינטרנט
קיבוצים ואנשי ההתיישבות
החברה החרדית
עולים חדשים ועולים ותיקים
עובדים זרים
תרמילאים ומטיילים
קשישים
אנשים והקונפליקט הישראלי-ערבי
בני נוער וצעירים
אנשים והמצב הכלכלי
סיפורי התמודדות
גמלאים
מגזר ערבי
מחקרים ועיונים בפסיכולוגיה
מחקרים ועיונים ברפואה וביו-רפואה
רפואה משלימה
רפואה אלטרנטיבית
הבריאות שלך
מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
מחקרים ועיונים בחינוך
מחקרים ועיונים בספרות
מחקרים ועיונים בהיסטוריה
מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
אנשים בעת העתיקה
ילדים , אמהות, הורים ומשפחה
יזמים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק
ביוגרפיות, זכרונות ותולדות חיים
שכול
ניצולי שואה
סרטי תעודה
ספרים חדשים
מדעים ואנשים
אנשים , מזון ותזונה
אנשים, טבע וסביבה
אנשים במרחב הניהול
הרהורים ומחשבות
שיטות אימון
מחקרים ועיונים בקרימונולוגיה
סקירות מחלקת איסוף בפורטל הגורם האנושי
הנצפים ביותר
אודות  |   צרו קשר  |   שלחו קישור  |   RSS  |   אתר צמתי מידע
נבנה ע"י אפוק