מאת: ורד רפאלי
המאמר מציג את מושג הפליאה בהקשר של חוויות אסתטיות, ומתייחס למאפייניהן של חוויות כאלה ולתנאים המאפשרים אותן. בהמשך מתיייחסת המחברת להיעדרן של חוויות מסוג זה בבתי הספר, בשל הדגש המושם על רכישת ידע ומיומנויות אינסטרומנטליות, ומציגה כמה דרכים שבהן ההוראה יכולה לזמן חוויות אסתטיות בלמידה.
האובייקט של החוויה האסתטית יכול להיות מסוגים שונים, כולל יצירות אמנות, אובייקטים יום-יומיים (מכוניות, בגדים), פעילויות והקשרים שונים (נגינה, הוראה, מחקר), נופים ואירועים, בני אדם, בעלי חיים ועוד. כדי שאובייקטים אלה יהיו במרכז החוויה האסתטית, הצופה בהם צריך להיות מכוון להיבטים שהם מעבר להיבטים הפונקציונליים שלהם, כלומר היבטים של המשמעות החדשה שהם יוצרים (Markovic, 2012). למשל, צפייה בשמים בעת השקיעה עשויה ליצור תחושה של הכוח הנשגב והמיסטי של הטבע.
למאמר המלא של ורד רפאלי