משתתפי המחקר נבחנו בבחינות רבות שמטרתן היתה להעריך את היכולות הקוגניטיביות שלהם, כגון זיכרון מילולי, זיכרון לא מילולי, הקצאת קשב, יכולות מילוליות ויכולות שפתיות. מניתוח ממצאי המחקר עולה כי יש הבדלים מובהקים בין קבוצת הלא-מנגנים וקבוצת המנגנים לאורך זמן ביכולות קוגניטיביות כמו יכולות מילוליות, זיכרון לא מילולי, ומהירות מוטורית. אף שההבדלים בין שתי קבוצות המנגנים לא היו מובהקים באופן סטטיסטי, היכולות של קבוצת המנגנים לזמן קצר עלו על אלו של הלא-מנגנים. לפיכך אפשר להצביע על קשר ישיר בין מספר שנות הנגינה על כלי נגינה בגיל צעיר ובין יכולות קוגניטיביות בגיל מבוגר.
למאמר המלא של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ