מאת: טל פסטרנק מגנזי ואתי אבלין
מגדר הינו אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ביטויי השכול של הפרט. הבעת השכול בקרב נשים וגברים שונה, אף שכמובן יש רגשות רבים משותפים. במאמר זה יוצגו הדומה והשונה בדפוסי השכול של נשים ושל גברים שאיבדו את ילדם, וכן יוצגו מחקרים ודוגמאות קליניות מטיפולים פרטניים וממפגשים קבוצתיים.
השוני בין התגובות של האימהות לתגובות של האבות מוסבר באופן חלקי על ידי ההשפעות החברתיות. וייל (Wille, 1995) מציע כי אימהות באופן מסורתי מצופות להיות המטפלות העיקריות ומשחקות תפקיד מרכזי בטיפול ובטיפוח ילדיהם ואחראיות לקשרים הקהילתיים. הן האחראיות על התמיכה הרגשית של משפחתם. אבות, לעומת זאת, מצופים להיות המפרנסים העיקריים, עמודי התווך של המשפחה והאחראים על הצרכים החומריים. הם מצופים ברמה החברתית להיות חזקים ולתמוך בבני משפחתם מבחינה אינסטרומנטלית בעת הצורך.
למאמר המלא של טל פסטרנק מגנזי ואתי אבלין בפורטל "פסיכולוגיה עברית" ברשת
צור קשר
.jpg)
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 