מאת: בר חיון חוקרי רגש טוענים מזה שנים שרגשות הם תהליך המקדם את היכולת שלנו להתמודד בעולם ובמשך זמן רב, חוקרי קוגניציה וקבלת החלטות לא התרשמו מטענות אלה. אבל בשנים האחרונות מצטבר גוף מכובד של עדויות אמפיריות המראה שרגש הוא חיוני בתהליכי קבלת החלטות (מחקרי מוח אף הראו כי פגיעה מוחית באזורים שאחראיים על עיבוד רגשות פוגעת בתהליכי קבלת החלטות), בתהליכי מוסר ובתהליכים קוגניטיביים אחרים. יתרה מכך, היום עולות שאלות לגבי מהות האבחנה עצמה בין רגש לקוגניציה. לא באמת ברור עד כמה השניים נפרדים זה מזה, במיוחד לאור הראיות המדגימות עד כמה רגש מועיל ומשרת אותנו קוגניטיבית.
אפשר לומר, אם כן, שבשנים האחרונות ישנה תזוזה בפרדיגמה המסורתית ואני אופטימית שהיא תמשיך לצבור תאוצה עד שהגישה הרווחת תשתנה. לרגשות יש השפעה וחשיבות אדירה בכל היבט של החיים האנושיים והטמעת תובנה זו עשויה להועיל לנו. באופן בסיסי, אם נבין כיצד רגשות יכולים לסייע לנו נוכל להגביר את האפקטיביות שלהם. ואם נתייחס לרגשות שלנו ושל אחרים ביותר הבנה ובפחות ביקורת, גם נפחית את ההשפעה הפוטנציאלית השלילית של רגשות. שכן חלק גדול מההשפעה השלילית נובעת מהביקורת העצמית שנלווית לרגשות שליליים כמו עצבות, כעס או פחד הנחשבים, לפחות בתרבויות מסוימות, אינדיקציה לחולשה. אך גישה זו משתנה ואני מאמינה שהיא תוסיף להשתנות.
לראיון המלא עם פרופסור מאיה תמיר
מדען אורח פרופ' מאיה תמיר