אנחנו מעניקים לאירועים שליליים משקל הרבה יותר גדול מאשר לדברים החיוביים שקורים לנו. האם אפשר בכלל לאמץ גישה חיובית לחיים, או שאנחנו נידונים תמיד לראות את חצי הכוס הריקה?
אנחנו מעניקים לאירועים שליליים משקל הרבה יותר גדול מאשר לדברים החיוביים שקורים לנו. האם אפשר בכלל לאמץ גישה חיובית לחיים, או שאנחנו נידונים תמיד לראות את חצי הכוס הריקה?
הסיבה שבגללה יש לאינפורמציה שלילית משקל רב יותר כשאנו שופטים אחרים נובעת מהעובדה שיש לאינפורמציה כזאת מרכיב דיאגנוסטי מובהק: גם מי שאינם אמינים עשויים להפגין התנהגות אמינה בחלק ניכר מהזמן. לעומת זאת, אנשים אמינים הם כאלה כל הזמן. במובן זה, עדות להתנהגות בלתי אמינה של אדם מכילה מידע חשוב, שמשקלו עולה על משקלה של עדות להתנהגות אמינה שלו, מכיוון שמידע זה שכיח פחות ומאפיין רק את מי שאינם אמינים. ובאופן כללי, בחברה שמדגישה את התקינות הפוליטית של התבטאויות חיוביות, תמיד תבלוט התבטאות שלילית ותיחשב אותנטית יותר. הסיבה האחרת שבעטיה אינפורמציה שלילית שוקלת יותר היא סלידת הבריות מסיכונים ובעקבות כך היחס המיוחד שהם מעניקים לאינפורמציה העשויה להתריע על סיכון אפשרי להפסד-כספי, רגשי או אחר.