המסע המר-מתוק הביתה

בנו מוצ'לר, ניו יורק טיימס

עשרות שנים היו המדינות הערביות העשירות במזרח התיכון יעד מועדף לפועלים נודדים ממדינות מתפתחות. גירושים בוצעו גם בעבר, אך קנה המידה של הצעדים שבוצעו לאחרונה בסעודיה היה ללא תקדים: כ-150 אלף אתיופים סולקו ממנה חזרה לארצם. גירושם מכביד על הממשלה באדיס אבבה, משום שהמשכורות שהם נהגו לשלוח הביתה תרמו רבות למדינה הענייה על אף שהתפתחותה הכלכלית היא מהמהירות ביותר בעולם.

בדרכו חזרה, מוחמד נסע באוטובוס מיושן המקרטע דרך ההרים, בעוד החששות הקודמים שבו והציקו לו. באוטובוס אתו ישבו עוד כ-50 אתיופים שגורשו כמוהו מסעודיה, ורובם שמרו על שתיקה בנסיעתם אל עתיד לא בטוח. לאחר שיצא מהאוטובוס והוריד את המטען שלו מהגג, נאספו מסביבו קרובי משפחה וחברים וחיבקו אותו. רבים מהם חזרו כמוהו מסעודיה. כמו שאמר אחד התושבים, כמעט כל צעירי לגואמה, עיר של 5,000 תושבים, נאלצו לעזוב אותה בשל העוני ועכשיו הם חוזרים.

אביו של מוחמד, אנדריס ג'מאל, המתין לבנו לפני ביתו. הוא נישק אותו על שתי לחייו ואמר בקול שקט "תודה לאללה". אתיופיה היא ברובה מדינה נוצרית, אך תושבי לגואמה וסביבתה הם מוסלמים. שטחה של בקתת הבוץ שבה מתגוררת המשפחה הוא כ-30 מ"ר. היא נבנתה בעזרת הכספים שמוחמד שלח מסעודיה. על רצפת חדר המגורים מונחים כמה מזרנים, ונורה בודדת מאירה אותו באור חלש. בחדר הסמוך יש מיטה. בחזית הבית בנה האב חדר תפירה קטן, והנהר הזורם מאחורי הבית משמש לרחצה ולכביסה.

למאמר בעיתון "הארץ"

השיבה העצובה הביתה של מהגרי העבודה שגורשו מסעודיה