עמוס הראל, הפרשן הצבאי חד העין, יצא למסע ארוך של חקר בצה"ל החדש מסע שמתנהל לסירוגין בין גובה העפר שמלחכים חיילי פלוגה ב´, מחזור נובמבר 2011, של חטיבת הנח"ל - ובין גובהם של משרדי המפקדים הבכירים במגדלי הקריה בתל אביב. מסע בין סיפוריהם האישיים המדהימים של הלוחמים הצעירים ששלחנו לחברון וללבנון ולעזה - לבין ההתלבטויות והויכוחים בדרגים הבכירים ביותר על דמותו העתידית של הצבא.
הנה הן, הדילמות המחלחלות מהחברה הישראלית לצבא ההגנה לישראל ובחזרה: התנדבות מול השתמטות, חיבוק מול קשיחות, דתיים מול חילונים, ותיקים מול חדשים. הנה הצבא שלכם.
ספר מתאר עמוס הראל את מסלול ההכשרה של פלוגת מחזור נובמבר 2011 בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, ובתוך כך את השינויים שנעשו בהכשרת הלוחם בדגש על הכשרת לוחמי החי"ר בצה"ל. הרמטכ"ל בני גנץ מציג בספר את המגמה כך: "אני דווקא מתרשם מהאיתנות שלהם. ההכשרה המקצועית של הלוחם היום טובה יותר מזו שאני עברתי בצנחנים. הכניסה לתהליך הזה, בטירונות, מעט איטית. אבל עד שהם מגיעים לגדודים הם כבר מוכנים. החי"רניקים הולכים בתרגילים גדודיים 120 קילומטרים בשבוע, עם משקל כבד על הגב, בלי להתלונן." (עמוד 135). חשובה בעיני מאוד העובדה שהראל בחר לתעד פלוגה בגדוד, ובצדק.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 