ד"ר אנטוניו מלצ'י מדגיש את הגורמים ההיסטוריים, הפסיכולוגיים והחברתיים שממשיכים לעצב את "מכאובי הדמדומים" וחושף את ריבוי המחלות שהן תוצרים של התרבות לא פחות משל הגוף. אחדים מן ה"מכאובים" שמלצ'י דן בהם, כמו שינה ואהבה, משותפים לכולנו. אחרים - כמו תסמונת קאפגרה (האמונה שכפילים תפסו את מקומם של אחרים משמעותיים) - נדירים ומשונים. מצבי הנפש ש"אזור הדמדומים של הנפש" חוקר, יהיה אלה מוכרים או חריגים, מזכירים לנו ללא הרף את כוחה של נפש האדם להוליך שולל, הן את עצמה והן אחרים. |