היום נפרצו גבולות רבים והבגדים ברובם חדלו להוות סמן חברתי או סטטוס חברתי. ההבדל הכמעט יחידי שנותר הוא איכות הבד והתפירה, במאסות או בתפירה ייחודית וכן כמובן הטעם. יש והבגד האיכותי ביותר נראה על הלובשת או הלובש אותו כסמרטוט או כמרושל, כמחמיא ללובש או לא מחמיא. הבגד יכול להיות פרובוקטיבי, נועז או כמטשטש את חזות הגוף ולא מתאים לגיל הלובש או הלובשת או למבנהו.
יש הטוענים שכשם שהבגד עושה את האדם, כן האדם עושה את הבגד. במאמרים על אופנה עכשווית ניכר שמעצבים ידועי שם בעולם שתפרו בעיקר לבעלי ממון, התחילו לתפור לכלל התושבים. במילים אחרות, הדגמים והמעצבים נעשו יותר נגישים לכלל הציבור. לפנים, ללבוש היו קודים ברורים. דהיינו, בגדי עבודה, בגדים לאירוע, בגדים ליומיום ובגדים לתפקיד. עד היום נשמרים אי אלו קודים למשל במעבדות ילבשו מעל לבגד חלוק בצבע מוסכם או בבתי חולים, בעיקר בחדרי ניתוח ילבשו בגדים כיום בצבע ירוק וזאת כי מצאו שהצבע הירוק מרגיע.