20.12.2012

מאת : טלי חרותי-סובר

לפי כרמן מדינה, בוגרת הסי.אי.איי ויועצת של דלויט, מורד חיובי הוא נון-קונפורמיסט שרוצה לשפר - ולעתים משלם מחיר גבוה על כך ומקבל תגמול קטן; מנגד, מורד רע חושב רק על עצמו

"בכל ארגון כדאי שיהיו 10%-25% מורדים", אומרת כרמן מדינה, שהשתתפה באחרונה בכנס מעלה השנתי לאחריות תאגידית. "מנהל לא צריך להיבהל מאנשים כאלה אף שקשה יותר לנהל אותם. מורד רק צריך לשאול את עצמו - האם אני מורד טוב או רע?"

32 שנה עבדה כרמן מדינה בסי.אי.איי מרגלת היא לא היתה (כנראה), אלא ראש מרכז מידע ואסטרטגיה. "עשינו הרבה ניתוחים ואנליזות" היא אומרת, ולא מגלה סודות מדינה. לפני כמה שנים היא פרשה - וכיום היא יועצת של חברת דלויט ומרצה ברחבי העולם בנושא מנהיגות וחדשנות, אבל הנושא החביב עליה הוא דווקא סוג מסוים של עובדים - המורדים.

מדינה, שמגדירה עצמה כמורדת טובה, הקימה את האתר rebelsatwork.com  שבו היא מקדמת את המודעות לנושא. "למילה מורד, יש קונוטציה לא חיובית", היא אמרה בהרצאה שנתנה בכנס. "לכאורה מדובר ב'טרבל מייקר' שמתנגד לרוח הכללית ומאתגר אותה, ועושה יותר כאב ראש למנהל שלו מאשר ה"עובד המקבל", אלא שסוג האנשים האלה חיוני מאוד בכל ארגון. המלצתי לכל מנהל, ודא ש-10% עד  25% מעובדיך הם מורדים. ארגון שלם מלא במורדים יתקשה לקיים תהליכי עבודה מסודרים, ארגון שיש בו פחות מזה לא יכול להצליח בשוק הדינמי שלנו".

לסקירה  של טלי חרותי-סובר בעיתון דה-מרקר

כל מנהל צריך מורדים טובים - וכל מורד צריך מנהל טוב