יכשהמחסור בכוח אדם מסכן חיים, אין זמן אפילו לשבת. יומן המשמרת של סינורא לוגסי: "שמונה שעות וחצי רצופות, אפילו לא דקה פנויה"
"אני מנסה לענות לשני מטופלים שמבקשים את עזרתי ולשני רופאים שצועקים אלי ברקע. אחד מהם דורש ממני להתפנות מהר לחולה שאובחנה עם התקף לב, ולהעביר אותה בדחיפות לטיפול נמרץ לב. רופאה אחרת מבקשת להעביר חולה לניתוח עקב דימום מוחי. אני מתלבטת למי לגשת קודם, ומה דחוף יותר.
למרות הרצון, אין זמן להתפנות למשפחות ולחולים כדי לגלות אהדה וחמלה או להסביר ולהתנצל על ההמתנה. הצורך לטפל במקרים הדחופים של הצלת חיים דוחק הכל הצידה. אלו כללי ההישרדות, ובבית חולים, מי שחלש יותר ועל סף מוות מקבל את הטיפול ראשון" .