מאת: דניאלה קרמר-מור
מטופלים רבים מדווחים על "בזבוז זמן" או "בזבוז כסף" בטיפול, פורשים ונותרים לבדם עם מצוקתם ואכזבתם - מכיוון שלא השכילו לבחור לעצמם את המטפל האופטימלי. הפסיכותרפיה הרב-ממדית נוצרה כמענה לאותם רבים שיכולים ליהנות מטיפול נפשי בתנאי שיותאם לצרכיהם ולסגנון חייהם. המטפל הרב-ממדי, שהוכשר לפלורליזם טיפולי, כמוהו כרופא המשפחה הטוב והמסור שרואה את החולה בשלמותו ולא מתמקד רק באיבר כזה או אחר.
מחקרים שניסו לתהות על השאלה "מה הופך טיפול נפשי למוצלח" הגיעו לבסוף למסקנה שאישיות המטפל, ולא טכניקה כזו או אחרת, היא המפתח לטיפול מוצלח (למשל: קלינגמן ואיזן, 1990). ואכן, מטפלים אמפתיים, רגישים וגמישים, שמסוגלים לשאת מצבי אי-ודאות מבלי להיבהל, הם תנאי הכרחי לטיפול משמעותי יעיל. ובכל זאת, אין די בכך. מספיק להקשיב למספר מטופלים שונים של אותו איש טיפול, שנים לאחר סיום הטיפול, כדי לראות שאותו איש טיפול הצליח לעורר מטופל אחד לשינויים משמעותיים ששיפרו את איכות חייו ללא היכר, בעודו "נכשל" לחלוטין עם מטופל אחר. קל כמובן להאשים את המטופל שעמו הדרך לא צלחה, אך בריא יותר, כאנשי מקצוע שיודעים לכוון את מטופליהם לקבל אחריות על המתרחש בחייהם, לעשות זאת גם בעצמנו. כל מטפל יונגיאני או מטפל קוגניטיבי-התנהגותי מקצועי יכולים לעורר שינוי אצל מטופלים מסוימים, ולסגור את הדלת על הסיכוי לשיפור איכות החיים עבור אחרים. אנשי טיפול אלה יודעים היטב את תורתם ומאמינים בה ביושר, אך מתקשים להאמין שיש מטופלים שזקוקים לדרך אחרת לגמרי. הניסיון להתאים את המטופל לדרך שהמטפל מכיר ובה השקיע שנות התמחות רבות, יכול להצליח רק בחלק מסוים (אולי אף קטן) של המקרים.
הפסיכותרפיה הרב-ממדית נוצרה כמענה לאותם רבים שלא יודעים לבחור עבור עצמם את המטפל האופטימלי, ושיכולים ליהנות מטיפול נפשי בתנאי שיותאם לצרכיהם ולסגנון חייהם. המטפל בגישה זו יהיה פאסיבי, שותק ומכיל עם מטופל אחד, אקטיבי ויצירתי עם מטופל אחר; הוא ינחה במקצועיות קבוצה טיפולית לאלה שדווקא ההתנסות עם מיקרו-חברה תאפשר להם לחוות תקשורת בונה ויחסים קרובים כבסיס לבנית מערכות יחסים תקינות בחייהם, וייפגש בקביעות עם זוג הורים שניסו לטפל בבתם הסובלת מהפרעות אכילה או ממחשבות אובדניות מבלי להבין עד כה מה חלקם בקשיים הרגשיים שלה. הפסיכותרפיה הרב-ממדית חוברת ליאלום גם באמירתו: "הטכניקה שלי היא לוותר על טכניקות. הטכניקה שלי היא לומר את האמת" (Yalom, 1997: 43). היא משלבת בתוכה גם ממשנתו של קארל רוג'רס, שדגל בשחרור מכבלי גישות וטכניקות בלעדיות, מתוך העמדה שלפיה "אם תלכו בדרכי, לא תלכו בדרכי, כי הדרך היא לצאת למסע טיפולי משותף בסגנון הייחודי לך עם כל מטופל ומטופל" (Rogers, 1990). למותר לציין ששני פסיכותרפיסטים דגולים אלה לא חשבו לרגע שאיש הטיפול אינו מחויב בידע מקיף של תורות פסיכולוגיות, בהבנה של תהליכים פסיכולוגיים לעומקם, ובבקיאות בטכניקות טיפוליות שונות; נהפוך הוא.
למאמר המלא בפורטל פסיכולוגיה עברית
» מאמרים נוספים מאת דניאלה קרמר-מור
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 