על אף ההתקדמות הגדולה בשנים האחרונות, עדיין רווחת חשדנות כלפי נפגעי טראומת מלחמה, חיילים ואזרחים. עירית קינן בוחנת את המעבר ההדרגתי שעברה החברה הישראלית מהכחשה מוחלטת ועד להכרה בתופעה, וגם חושפת טראומות מוכחשות אחרות: כמו זו של ערביי ישראל.
על אף ההתקדמות הגדולה בשנים האחרונות, עדיין רווחת חשדנות כלפי נפגעי טראומת מלחמה, חיילים ואזרחים. עירית קינן בוחנת את המעבר ההדרגתי שעברה החברה הישראלית מהכחשה מוחלטת ועד להכרה בתופעה, וגם חושפת טראומות מוכחשות אחרות: כמו זו של ערביי ישראל
חיילים נפגעי טראומה נפשית סבלו במשך שנים רבות מיחס עוין, השמור לבוגדים ועריקים. במלחמת העולם הראשונה, לדוגמה, הוציאו להורג נפגעי תגובת קרב באשמת פחדנות ובריחה משדה הקרב. בספרה "כאילו היא פצע נסתר: טראומת מלחמה בחברה הישראלית" (הוצאת עם עובד בשיתוף עם נט"ל) בוחנת הד"ר עירית קינן את המעבר ההדרגתי שחל בחברה הישראלית מהכחשה מוחלטת של הטראומה הנפשית בעקבות מלחמה, עד להכרה בה כתופעה לגיטימית.
"רוב הנחשפים למלחמה מצליחים, בתהליך הדרגתי, להותיר את הזוועות מאחור", אומרת קינן, המכהנת כראש התוכנית לחינוך, חברה ותרבות במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, "אולם כ-15% אינם משתתפים בהמולת החזרה לחיים. אף שלא ניכרת בהם פציעה פיסית, אין הם מוצאים מזור. אלה הם נפגעי ‘הטראומה השקופה'".
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 