עפ"י הפסיכולוג דויד בנאי, בגיל ההתבגרות מתרחש תהליך של טרנספורמציה, שאותו יוצר המתבגר עבור עצמו. הוריו אינם יכולים לעשות את התהליך הזה עבורו, אלא רק לאפשר לו מרחב ליצירת הנפרדות לה הוא זקוק. מנפרדות זו המתבגר גם ירא מאוד, ובשל הבושה על יראה זו הוא גם כועס כל כך על הוריו. תהליך הטרנספורמציה נוצר על ידי negation - שלילת עצמי, שלילת הדחפים, כשהשלילה מאפשרת את ההיות. התנהגויות כמו חיתוך עצמי והסתגרות, לפי בנאי, הן למעשה צורות של בלימת הדחפים שנועדו לאפשר למתבגר "דגירה" עליהם - דגירה המאפשרת טרנספורמציה.