המחקר הנוכחי בחן שני היבטים של דפוסי הנישואין של נשים מוסלמיות במרכז וצפון מדינת ישראל: הגורמים לדחיית הנישואין ולהישארות תמידית ברווקות , והגורמים לאינדוגאמיה/אקסוגאמיה בנישואין תוך הבחנה בין נישואין עם גבר מאותה חמולה, לבין נישואין עם גבר מאותו יישוב מגורים -חמולה אחרת או עם גבר מיישוב מגורים אחר.
הממצאיםהעיקרייםשלהמחקרהנוכחי: נשים מוסלמיות בישראל נוטות לדחות את הנישואין עד לאחר סיום הלימודים; מחסור בגברים ביישוב מגוריה של האישה (שוק הנישואין המקומי) מעלה את הסיכוי לנישואין בניגוד לצפייה התיאורטית ואת הסיכוי לנישואין אינדוגאמיים.