כשאדם בוחן את חייו, הוא כבר אינו מי שחי אותם. הוא בוחר לו נקודת מבט כדי להבין ולספר אותם. פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, מסביר למה חשבון הנפש ביום הכיפורים לא מבוסס דווקא על המציאות.
פרופסור כהנמן ,הפסיכולוג חתן פרס נובל, מאמין שעד כמה שהדבר נוגע לחוויות שאנחנו עוברים כל רגע מחיינו, ולאופן שבו אנחנו נזכרים בהן, חושבים עליהן, מבינים אותן, האדם שחי את החיים הוא לא זה שחושב עליהן. הוא קורא לשתי הישויות, שני מצבי התודעה האלה, "האני החווה" ו"האני הזוכר".
חייו של "האני החווה" הם מיליוני רגעים קצרים שבאים בזה אחר זה, שאת כולם הוא חש על בשרו. שנייה אחר שנייה, שעה אחר שעה. כל אותם הרגעים האלו, מיליוני החוויות - בעצם, החיים שלנו כפי שאנחנו חיים אותם - מתפוגגים, כמעט כולם, ללא זכר ומבלי להשאיר חותם. כשיושב אדם ומהרהר בחייו, חושב על מקומו, החוויות כבר אינן. נותר רק סיפור. בשביל "האני הזוכר" החיים הם אוסף סיפורים שהקשר בינם לבין מה שחווינו באמת מורכב.
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 