בתחילת הדרך, חש ההיפוכונדר שהוא סובל ממחלה רצינית, והעדר ממצאים רפואיים שיאשרו את תחושתו, אין די בו כדי להרגיעו. לכן מאופיינת ההיפוכונדריה בביקורים תכופים אצל רופאים שונים ובהתמקדות בתופעות גופניות. העיסוק המופרז בחולי מכסה לרוב על מצוקה נפשית, כמו חרדה או דיכאון. ההיפוכונדר נמצא בתוך מעגל קסמים, שבו הוא מנסה כל יום, בכל כוחו, להוכיח שהוא חולה קשה הנוטה למות.