מתי ילדים מתחילים לזכור ?
"כשאנחנו בודקים זיכרונות של ילדים, או מנסים להיזכר בילדות שלנו, אנחנו מגיעים בדרך כלל לגילאי שנתיים וחצי-שלוש. ישנן גם הרבה חוויות שמתקיימות עוד קודם לכן שהגוף זוכר, אך הן באות לידי ביטוי רק כשהילד יודע לדבר. זיכרון הוא הפנמה. מצב שמתרחש, נקלט ונשמר בראש. העניין הוא שבגילאים הצעירים רוב הילדים מתקשים לשלוף את הזיכרון, להפוך אותו לדבר מילולי, ולספר עליו.
"לזיכרון יש אפקט למידה: אדם לומד לרכב על אופניים או לשחות, ולא משנה כמה זמן יחלוף עד שהוא ישוב ויעשה את הפעולה הזאת, שכן הוא רכש מיומנות שזכורה לו היטב. זהו זיכרון גופני ומוטורי. ישנו גם זיכרון תחושתי, שיכול לגרום לילד להירתע מדבר מסוים. הגוף נרתע, אבל הילד אינו בהכרח יודע להסביר את המצב בו הוא שרוי. יש לו זיכרון מדבר שחווה בעבר, אך הוא אינו יודע לפרשו".
ניתן גם ללוות זיכרון של ילד אם מזכירים לו כל הזמן את המאורע שהתרחש ומראים לו תמונות, אבל אז רוב הסיכויים שהזיכרון שלו יתקיים רק מתוך עיבוד הסיפורים שלנו ולא מהמציאות. "בעבר נעשו מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה המשפטית", היא אומרת, "הרבה פעמים אנחנו חוששים שעדות של ילד, לדוגמה, אינה עדות ראשונית אלא דברים הנאמרים על ידו מתוך תחקורים שעבר, או סיפורים ששמע ממישהו אחר שדיבר על הנושא. כולנו מכירים את המצב הזה מההיסטוריה האישית שלנו. ישנם סיפורים על ילדותנו הזכורים לנו מתוך דברים שנאמרו בבית או מתוך התבוננות באלבום תמונות, ולאו דווקא מחוויות אישיות ישירות. חלק מהתפתחות הזיכרון של הילד תלויה בהשקעה שלנו כהורים".
למאמר המלא בעיתון "מעריב"