מאת: צפי סער , עיתון "הארץ"
האם הורים שמונעים מילדיהם גישה לג'אנק פוד עושים זאת רק מטעמים בריאותיים או שמדובר בעוד פן של שליטה הורית מוגזמת?
האם הורים המקפידים על תזונת ילדיהם הולכים רחוק מדי? לורה בנט, ארכיטקטית ומעצבת אופנה ניו-יורקית, אם לשישה ילדים, חושבת שבהחלט כן. בלוג שכתבה באחרונה באתר "Daily Beast", שכותרתו "המלחמה שלי ב-"Food Nazi Moms", עורר פולמוס סוער ברשת.
ברשימה מתארת בנט אמא של ילד הלומד בבית הספר עם אחד מילדיה, שסיפרה כי היא שוקלת לתבוע את בעלה לשעבר בבית המשפט לענייני משפחה. מה הוא עשה, תהתה בנט, מדמיינת עלילות מסמרות שיער הקשורות בעירום, סמים, התעללות ומי יודע מה עוד. "הוא הכין לילד ארוחה לא אורגנית", קצפה האשה הצנומה, מספרת בנט.
"אני לא נגד אוכל בריא", הסבירה בנט, "אבל זה מוגזם. בכל זאת עדיין יש הבדל בין קמח לבן לגילוי עריות".
האשה שבנט כותבת עליה אינה יחידה במינה: יותר ויותר הורים, גם בישראל, מונעים מילדיהם ממתקים, צ'יפס, משקאות ממותקים וכדומה; לא מכניסים אותם הביתה כלל, ומשתדלים ככל יכולתם שהילדים לא ידגמו אותם גם מחוץ לבית. בין שהדבר נובע מרצון לשמור על בריאותם של הילדים ובין מחשש מפני השמנה, המוצגת כמגיפה - נראה כי כאשר זה נעשה בקיצוניות, עשויות להיות לכך השלכות בעייתיות.
בנט, למשל, מזהירה כי הורים אובססיוויים מסוג זה מונעים מילדיהם שיעור חיוני באיפוק ובקבלת החלטות נכונות. ילד שנחשף לג'אנק-פוד רק לעתים נדירות, ילעיט עצמו בלי הבחנה בסוכר ובשלל ממתקים כשתהיה לו סוף סוף הזדמנות, ובבגרותו יהיה דווקא מועד לאכילת יתר ולהתמכרויות שונות, היא טוענת.
התגובות הרבות לרשימה היו מגוונות, כצפוי. מצד אחד, רבים כתבו עד כמה חשוב ללמד את הילדים את יתרונות התזונה הבריאה, היו שאף האשימו את בנט שהיא משרתת את תעשיית המזון המהיר. "ילדים נחשפים היום להרבה מאוד מסרים ופרסומות של ג'אנק-פוד, וצריך להילחם בזה", נאמר באחת התגובות.
מנגד, היו שהסכימו עם בנט שיש לאזן את הדברים, שחשוב יותר שילדים ילמדו לקבל החלטות נכונות בעצמם מאשר שייפרדו לנצח מסוכר לבן. היו שציינו כי עצם האובססיה סביב הבריאות, ההולכת וגוברת במערב, אינה עניין בריא. על פי אחד המגיבים, "פיקוח יתר על מה שהילדים אוכלים הוא רק סימפטום לתופעה תרבותית רחבה יותר; עניין האוכל הבריא הוא חלק משלילה של בחירה חופשית". הבריאותנים, כך טען מגיב אחר, רוצים "להרוס כל טיפה של כיף. זוהי פילוסופיה אנטי הדוניסטית, שלפיה הבריאות הקולקטיווית חשובה יותר מהאושר של הפרט".
העמדה שהציגה בנט מתיישבת עם מה שתזונאים מהזן המאוזן סבורים כיום בנוגע לנושא המדובר כל כך של השמנת ילדים: צאו להם מהצלחת, הם אומרים. מומחים אחרים גורסים כי מעורבות היתר של הורים, לא רק בתזונת הילדים אלא גם בהיבטים אחרים של חייהם, קשורה ברצון לשלוט, באובססיה לעצב את הילד או הילדה בדמות מסוימת, לפעמים מושלמת, שלאו דווקא מתאימה לו, לאישיותו ולצרכיו.