אגרון
|
 |
היציאה לשאלה בשנות השמונים והתשעים מצטיירת כתמונת ראי של היציאה לשאלה בשנות החמישים . ברמת הסטרוקטורה התרבותית , היוצאים לשאלה בשנות השמונים והתשעים חוו המרה חדה יותר מזו שחוו יוצאי שנות החמישים , שכן נטשו את המבנה התרבותי והאידאולוגי הברור יחסית של החברה החרדית , ויצאו אל חברה חילונית פוסט ציונית , בעלת מבנה תרבותי פתוח , העטוף אי ודאות ערכית .
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
היציאה לשאלה של שנות השישים והשבעים ניצבה בתווך בין היציאה האידאולוגית של שנות החמישים לבין היציאה לשאלה של שנות השמונים והתשעים . הדמיון בין היוצאים לשאלה בשנות השישים והשבעים לבין היוצאים לשאלה בשנות החמישים התבטא בעיקר בעובדה שהם נשענו על אידאולוגיה ברורה , שהנחתה אותם בהבניית סיפור חייהם - האידאולוגיה שעמדה בבסיס המהפכה של ילדי הפרחים בשנות השישים ...
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
את היציאה לשאלה בשנות החמישים אפשר להגדיר כמעבר מהוויה של "עבודת האמונה" להוויה של "אמונה . "בעבודה משחק מילים זה מדגיש את הדמיון המבני בין שתי ההוויות ואת מרכיביהן המשותפים : האמונה מייצגת את הממד האידאולוגי והקולקטיבי שהתקיים בשתי ההוויות בשנות החמישים . הפרט היה חלק מקולקטיב המאמין באידאולוגיה משותפת , אשר חיברה בין הפרטים והעניקה משמעות לחייהם .
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
מאמר זה בוחן את התפתחותה של התופעה החברתית של "היציאה לשאלה" מהחברה החרדית מאז קום המדינה ועד שלהי שנות התשעים . המאמר מבוסס על 53 סיפורי חיים של גברים ונשים , בני 15 עד 70 שנה , שעזבו את החברה החרדית באופן נפשי או מעשי בין השנים 1998-1948. המסע הדיאכרוני בעקבות סיפורי החיים של היוצאים לשאלה חושף מעבר מגישת הנתק והקרע המוחלט , שהייתה נפוצה בסיפוריהם של היוצאים בשאלה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
 |
ספרו המרתק של הסוציולוג מארק לורנס שראד בספרו “Vodka Politics”, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.התזה של שראד פשוטה כפי שהיא מרתקת. כל שלטון, הוא כותב, חייב לשמור על עצמו מפני הפיכה, לפלג את המנסים להתאחד נגדו ולצבור נכסים המצויים בידי האוכלוסייה. מתברר שאין כמו וודקה כדי להגשים את כל אלה. סקירת ספר מאת איראינה מלמד, מוסף הספרים של עיתון "הארץ".
המשך... |
> אנשים פשוטים
|
 |
ילדי דור ה-Y-(בשונה מהוריהם) גדלו ובילו שעות ארוכות לבדם בתקופת הילדות והנערות. במידה מסוימת התרגלו צעירים אלה לחיות לבד, ולא התפתח אצלם צורך עז במציאת שותף או שותפה לחיים, לא כל שכן הצורך לחפש אחר בן/בת זוג. דפוסי המגורים של משפחתם ודפוסי העבודה של הוריהם השפיעו על כך במידה ניכרת. המחקר נערך ע"י פרופסור עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג , מרצים וחוקרים באוניברסיטת חיפה.
המשך... |
> מחקרים ועיונים בדמוגרפיה
|
 |
במרכז הספר, המבוסס על עבודת דוקטור במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, סיפורי חיים של ישראלים מרחבי הארץ, בני 18 עד 65, ממגוון משלחי יד, מצב משפחתי ויחס לדת, שיש להם הורה ממרוקו, אלג'יריה, פרס, עיראק או תימן והורה מפולין, גרמניה, רומניה וברית המועצות לשעבר. הפרק הראשון מסלק מעל השולחן את השאלה - הרטורית - אם גם בדור השלישי לעצמאות באמת לא חשוב מי מאיזו עדה...
המשך... |
> מחקרים ועיונים בסוציולוגיה ובאנתרופולגיה
|
|
|
 |
 |
במבט לאחור |
|
 |
|