|
> שכול
|
 |
בנובמבר 1948 התרחש מפנה בחייו של יעקוב מרקוביץ, אז לוחם בחטיבת אלכסנדרוני והיום השורד היחיד מפלוגה ג' - שנמחקה כמעט כולה בקרב גורלי אחד במלחמת העצמאות. בראיון נדיר נזכר מרקוביץ איך ניצל בזכות המזל, איך המשיך להילחם למרות האובדן הנוראי ואיך הוא משמר את זכרונות ההרוגים באמצעות טקס שנתי בקרית גת. "87 אנשים הלכו שם. אבל למרות כל השנים שעברו, לא שכחנו אותם".
המשך... |
|
> שכול
|
 |
מה זה בעצם הוספיס בית? בהוספיס בית ד"ר רוני צבר מאפשר לאנשים שאובחנו במחלות חשוכות מרפא ומצויים בשלב הסופי של המחלה לסיים את חייהם בכבוד ובבית. כל מטופל מקבל טלפון של רופאים, אחים ואחיות ועובדים סוציאליים שזמינים לו 24/7. הם מגיעים שלוש פעמים בשבוע וזמינים לביקורים על כל קריאה. אנחנו נותנים כל טיפול שקיים ברפואה והוא חוקי ולגיטימי ומאפשר לאנשים להיפרד מהחיים, מהמשפחה ומהחברים.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
שבועיים וחצי שכבה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בילינסון. ארבעה ניתוחי השתלת עור כבר הספיקה לעבור, עד שבמוצאי שבת האחרונה הכריע חיידק את גופה החלש והיא נפטרה. שמה היה נועה כהן, בעוד חודש היתה אמורה להיות בת 33 ומאוד ייתכן שהיה אפשר למנוע את הטרגדיה הזאת.כשנועה היתה בת שלוש, אומצו היא ואחותה בת הארבע על ידי בני זוג שלא היו להם ילדים משותפים.
המשך... |
|
> שכול
|
.jpg) |
הציר המרכזי של הספר Working with the Bereaved: Multiple Lenses on Loss and Mourning הוא המודל הדו-מסלולי של האבל של פרופ' שמשון רובין, המציב את עקרון "החיים חייבים להימשך" שהציג פרויד לצד עקרון המשך הקשר עם המת. זהו אחד הספרים המקיפים, המעמיקים והמעשיים ביותר בנושא התמודדות עם מות אדם קרוב.לפי המודל הדו-מסלולי של האבל, מרגע שאדם חווה אבדן, חייו ממשיכים הלאה לאורך שני קווים מקבילים.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
כותב טובי פולק: "היום, לפני שלושים שנה, אבא שלי מת. שלושים שנה. מספר בלתי נתפס. הוא מת לפנות ערב, ככה סתם, אחרי יום עבודה. התיישב על הספה ומת. הוא מת צעיר, אבל מי בכלל הבין את זה אז. כשהוא מת, אני לא הייתי אפילו בן 24. שבועיים וקצת לפני יום ההולדת. הוא מת שלושה שבועות לפני שאמור היה להיות בן 49. בעוד שבועיים וקצת אני אהיה בן 54, והיום אני כבר מבוגר ממנו בחמש שנים."
המשך... |
|
> שכול
|
 |
העיתונאי יוסי קליין כותב בעקבות הדיווח של אלי אשכנזי ב"הארץ" על סיפור חייה ומותה של קטרינה הלפרין ("עובדת זמנית לנצח: סיפורה העצוב של קטרינה", 9.6). היא פוטרה מעבודתה בלשכת התיירות של עיריית טבריה ונפטרה יומיים לפני שההודעה על פיטוריה נכנסה לתוקף. קטרינה הלפרין היתה בת 56 במותה ועבדה בעבור העירייה כעובדת קבלן במשך 13 שנה. כל ניסיונותיה לקבל קביעות בעירייה נכשלו.
המשך... |
|
> שכול
|
 |
15 שנה סחב דודו זמירלי טראומה משירותו בלבנון, אחרי שמחבל מתאבד התפוצץ על שיירה צה"לית, הרג קצין מול עיניו, והותיר פצע עמוק בגופו ובנפשו. הוריו, אשתו וילדיו עשו הכל כדי לשמור עליו בחיים, אבל ביום העצמאות האחרון כוחו לא עמד לו והוא שלח יד בנפשו. עכשיו יוצאת משפחתו לעוד מלחמה אחת: על המצבה הצבאית ועל כבודו האבוד של בנם המת.
המלחמה על כבודו של דודו, הלום קרב ששם קץ לחייו
המשך... |
|
> שכול
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 