|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
המוח הגמיש מציע לנו להסתכל על מוחנו באופן שונה מזה שהורגלנו בו, כעל איבר דינמי שמסוגל להשתנות. בספר מובא מבחר סיפורים מחזית חקר המוח, המערערים על התפיסה המסורתית שלפיה מוח האדם אינו ניתן לשינוי. המחבר מספר על אנשים שמוחם הצליח "לתקן" את עצמו - ללמוד לראות למרות העיוורון, לתקן ליקויי למידה, להעלות את רמת המשכל, להתגבר על כאבי פנטום, לטפל בהפרעות אובססיביות.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
סרט תיעודי בשם "דברים שבלב", מתייחס לסוגיה של לב ורגשות , בהשתתפות מדענים, מושתלי לב ובני משפחה של תורמי לב. בעוד שרוב המדענים עדיין ספקנים בקשר לאינטליגנציה רגשית או אחרת של הלב, יש גם כאלה שטוענים שהוא חכם, שיש לו תבונה משלו. כלומר - המשוררים צדקו. לדברי מדענים ידוע שהלב נמצא בקשר מתמיד עם המוח. הורמונים מהלב שטים בזרם הדם. הלב "מדבר" עם המוח כל הזמן.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
החוקרת שרה בלאפר הרדי טוענת כי היכולת של התינוק לחבב את עצמו על כל רואיו, והנכונות של אמו לתת לאחרים לטפל בו, עומדים בבסיס ההתפתחות האבולוציונית שלנו. לדעתה של בלאפר הרדי, הכישורים החברתיים המעולים של תינוק רך נמצאים בבסיס הדבר שעושה אותנו לאנושיים. בעזרת היכולת שלו להשיג ולהבטיח את הטיפול הקשוב לא רק של אמו, אלא גם של רבים אחרים בסביבתו, תינוק מעודד רבות מההתנהגויות והרגשות שאנחנו מוקירים בעצמנו.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מאמר חדש שפורסם לפני חודש בכתב העת היוקרתי Science מראה לראשונה כי אימון קוגניטיבי משנה את הביוכימיה של המוח. במחקר, שנערך במעבדתו של פרופ' טורקל קלינגברג ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, השתתפו 13 גברים שביצעו תרגילים לשיפור זיכרון העבודה שלהם במשך חמישה שבועות. לזיכרון העבודה נדרש ממסר תקין של הנוירוטרנסמיטור דופאמין, שממלא תפקיד חשוב בתהליכים מנטליים וקוגניטיביים רבים.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
רוב המחקרים מראים שלאנשים חכמים יש מוח גדול יותר, אבל הוא גדול רק בחלקים מסוימים של המוח (יש קורלציה חלשה למדי בין הגודל הכללי של המוח לאינטליגנציה). המוח של איינשטיין למשל היה גדול יותר באונה הפריאטלית (מאחורי העיניים) בשיעור של 15% בהשוואה למוחות של אנשים בעלי תפקוד קוגנטיבי נורמלי. החלק הזה של המוח אחראי בין השאר לחשיבה מתמטית וחזותית. האונות הקדמיות באופן כללי, נוטות להיות גדולות יותר אצל אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
מדעני מכון ויצמן גילו מנגנון השולט בשיגור אותות מצוקה במערכת העצבים. פרופ' פיינזילבר, ממכון ויצמן למדע, חוקר את מערכות התקשורת של איתות החירום בתאי עצב. בעבר עלה בידו להראות שאותות המצוקה מורכבים כמבנה מולקולרי הנע לכיוון הגרעין על מעין "מסילה" העשויה ממיקרוטובולות, המהוות חלק מהשלד התאי. החלבון דיינין מתפקד כמעין מנוע, שיחד עם "חלבוני יבוא" ("אימפורטינים") מעביר מולקולות שונות אל תוך גרעין התא, וממנו אל חלל התא.
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
 |
המאמר מדגיש את היתרון הקיים עבור המוח בלמידת שפות נוספות, אולם יותר מכך, מסביר את החשיבות של למידה בכלל כחלק מאימון המוח: "למידה משפיעה על המוח. ככל שאתה משתמש יותר במוח, אתה יוצר יותר קשרים בין אזורים וככה המוח נעשה יותר עמיד. כשאנחנו מאמצים את המוח ולומדים שפות אנחנו מגיעים לזקנה עם 'רזרבה קוגניטיווית' יותר גדולה. למעשה זה מעניק למוח גמישות שמעכבת את השפעות הזיקנה".
המשך... |
|
> מחקרים ועיונים בביולוגיה ובמדעי החיים
|
|
|
 |
 |
| במבט לאחור |
|
|
 |
|
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 