במשך 50 שנה ניסו פסיכולוגים חברתיים להבין ממה נובעת היכולת האנושית לנמק באופן הגיוני התנהגות חסרת היגיון. הונאה עצמית זו, שהיא תוצאה של מה שמוגדר "דיסוננס קוגניטיווי", או ההתנגשות בין מחשבות סותרות, תוארה פעם אחר פעם על ידי חוקרים שפיתחו תיאוריות מקיפות המתמקדות בה. פסיכולוגים טוענים שאנו שוקדים למצוא הסבר הגיוני לכל מעשה או התנהגות כדי להרשים אחרים, לאשש את תחושת ההגינות המוסרית שלנו ולהגן על הדימוי העצמי ועל תחושת הערך העצמי שלנו.
במאמר שפורסם בתחילת החודש בכתב העת "Psychological Science", מדווחים חוקרים מאוניברסיטת ייל כי מצאו לראשונה ראיה לקיומו של דיסוננס קוגניטיווי גם אצל קופים. ראיה דומה נמצאה גם בקרב קבוצה של יצורים שמבחינות מסוימות רמת התחכום שלהם פחותה מזו של הקופים - ילדים בני ארבע.
תוצאות הניסוי שערכו החוקרים מצביעות על האפשרות שלילדים ולקופים יש "הנעה מורכבת ועשירה יותר" משסברו עד כה. אפשרות אחרת היא שהאמצעים שאנו נוקטים כדי להתמודד עם דיסוננס קוגניטיווי "פשוטים מכפי שסברנו בעבר".
עוד על המחקר בכתבה מהניו יורק טיימס, שפורסמה בהארץ, 18 בנובמבר, 2007
איסוף ועיבוד : נעמי גלאור , עורכת תוכן , פרוייקט הגורם האנושי , ישראל
צור קשר
אנשים וארגונים
עבודה ועובדים 