נערות מעריצות של להקת-פופ

המאמר מבקש לבחון את עולמן של נערות ישראליות, על-ידי מעקב אחר תופעת ההערצה ללהקת-הפופ המקומית "הי-פייב". המחקר נערך בשנים 2001-1999 באמצעות תצפיות, ראיונות עם מעריצות וניתוח מכתבי מעריצות שהתקבלו במשרדי ההפקה של הלהקה. הפרספקטיבות התאורטיות שבהן נעשה שימוש משלבות בין חקר קהלי התרבות הפופולרית לחקר תרבויות הנעורים. מממצאי המחקר עולה שנטילת חלק בפעילות ההערצה ללהקה היא פעילות תרבותית בלעדית לנערות, והן השולטות והמככבות בה. ההערצה מתרחשת במסגרת חֲבֵרוּת הנעורים הנשית. החברוֹת-מעריצות שותפות לתשוקה לגבר שאינו מפריד ביניהן ואף אינו עומד מעל לחברותן, אלא מעצים אותה. מעריצות הלהקה משתמשות בחומרי גלם מן התרבות הפופולרית ליצירת תרבות משל עצמן ולחילוץ משמעות ותחושת זהות בעולם הצרכני הסובב אותן.

 מהמחקר עולה כי פעילות ההערצה מאפשרת פנטזיה ומשחק בגבולות חברתיים, והיא מהווה תחום זמני של סמכות וחלום על עתיד מלא אפשרויות. ההערצה מורכבת למעשה מניסיונות מתמידים לשיפור ההישגים ב"ליגת ההערצה" - להרחבת ההיכרות עם הזמרים. יחסי ההערצה הם מצד אחד יחסי קִרבה מדומיינים ואינטימיות בדיונית, ומצד אחר הם מושגים באמצעות יישום מדוקדק של נהגים המאופיינים בריחוק מובנה. חוויית כלאיים זו מעניקה לנערות תחושת שליטה, אפשרות למשחק ברגשות ומרחב ליצירת עצמיותן. היחסים המדומיינים מאפשרים לנערה לממש את נשיותה ולראות את עצמה שותפה זמינה ליחסים. בדרך זו היא יכולה לחוות תשוקה אסורה וחדשה ויחסים אינטימיים במשולש אוהבים, המורכב מנערה, מושא הפנטזיה שלה וחברותיה.

 דוידסון , שוש. ימים של אושר: נערות מעריצות של להקת-פופ, מגמות –כתב עת, כרך מה, מס' 1 , יוני 2007 .