בישראל כ-1,500 ילדי מהגרי עבודה, מחציתם בני 6 ויותר. המבוגרים שבהם גדלו כישראלים לכל דבר, שפתם עברית והם אינם מכירים את ארצות המוצא של הוריהם. זה הרקע לדרישה הציבורית שעלתה בשנים האחרונות לאזרח את הילדים ולא לגרש אותם.
בעקבות החלטת שר הפנים רוני בר-און, אושרו כשני שלישים מבקשות ההתאזרחות של ילדי מהגרי העבודה בישראל. 522 בקשות נענו בחיוב והמשמעות היא שיותר מ-1,500 בני משפחות של ילדי עובדים זרים יקבלו מעמד בישראל. עם זאת, כ-166 ילדים קיבלו תשובות שליליות ועוד כ-700 לא הגישו בקשה, והם יצטרכו לעזוב. בישראל כ-1,500 ילדי מהגרי עבודה, מחציתם בני 6 ויותר. המבוגרים שבהם גדלו כישראלים לכל דבר, שפתם עברית והם אינם מכירים את ארצות המוצא של הוריהם. זה הרקע לדרישה הציבורית שעלתה בשנים האחרונות לאזרח את הילדים ולא לגרש אותם.
הממשלה הקודמת החליטה על מבצע התאזרחות, שחל רק על בני עשר ויותר ורק על ילידי הארץ. המבצע הזה היה משאיר בחוץ את רוב ילדי העובדים הזרים.
עם הקמת הממשלה הנוכחית, הכריז שר הפנים על מבצע חדש עם תנאים מקלים בהרבה: שהות רצופה של שש שנים בארץ ובלי החובה להיוולד כאן. תנאים נוספים: הילדים חייבים ללמוד בכיתה א' לפחות, הם חייבים בידיעת השפה העברית, הגעה לארץ עד גיל 14, היעדר עבר פלילי להם ולהוריהם וכניסה לארץ כחוק. נקבע שהילדים יקבלו מעמד של תושבי קבע והוריהם מעמד של תושב זמני. לאחר שהילדים ישרתו בצבא, הם יוכלו לקבל אזרחות וההורים יוכלו לקבל מעמד של תושבי קבע.