מקור וקרדיט - American Psychological Association
איסוף ועיבוד: רחל קליין , עורכת תוכן , פרויקט הגורם האנושי, ישראל
כבר בשנת 1959 , הקרדיולוגים מייר פרידמן (Meyer Friendman ) וריי רוזנמן (Ray Rosenman ) הבחינו בכך שטיפוסים תחרותיים, נמרצים וחולי-עבודה - שנקראו אז Type A , מאופיינים גם בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב. למרות זאת, מחקרים אפידמיולוגים שנערכו מאז לא הצליחו להוכיח את הקשר, ולכן רוב הפסיכולוגים זנחו את הרעיון בסוף שנות ה80 ואימצו מרכיב אחד בלבד הקיים לעיתים בטיפוס A = עוינות (Hostility ).
ניתוח על שנערך על ידי החוקר הגרמני מיכאל מירטק ( Michael Myrtek ) מאשר שלמרות שלא נמצא קשר ישיר בין אופי Type A ומחלות לב, הקשר הכן הוכח בין עוינות או תוקפנות למחלות אלו. המחקר מתואר בספר
" Contributions Toward Evidence based Psychocardiology: A Systematic Review of the Literature."" שפורסם על ידי ארגון הפסיכולוגים האמריקאי ( American Psychological Association APA )
יש קונצנזוס ברעיון שלא כל המרכיבים של התנהגות הטיפוס - A קשורים למחלות לב - מדובר אך ורק במרכיב העוינות, הסביר ד"ר רדפורד ויליאמס, מנכ"ל מרכז המחקר הרפואי ההתנהגותי של בית הספר לרפואה באוניברסיטת דיוק (Duke University School of Medicine ). לפי דברי החוקרים, אפשר להיות שאפתני, לחוץ בזמן ותחרותי, אך כל עוד אתה לא תוקפני , הסיכון לחלות במחלות לב קטן יותר.
הקשר בין עוינות למחלות לב מקובל יותר היום, למרות שפרטי הקשר עדיין לא ברורים . במרכז השיח קיימים כמה מרכיבים חשובים הגורמים לויכוחים רבים, ובניהם הקשר בין עוינות למרכיבי סיכון נוספים כגון עישון, שתיית אלכוהול מופרזת, השמנת יתר, דיכאון ומעמד כלכלי-חברתי, אבל בעזרת טכנולוגיה חדשנית תיעדו החוקרים שהעוינות תורמת בצורה עצמאית למחלות לב באמצעות שומנים בדם, יתר לחץ דם ודפיקות לב מהירות.
המאמר מתאר מספר מחקרים חדשניים שפורסמו במהלך השנה האחרונה שהוכיחו קשר בין רגשות העוינות, כעס ושנאה ומחלות לב.
למאמר המלא - ראו Monitor on Psychology-Don't be Mad