מקור וקרדיט : גליה ימיני ואליחי וידל , עיתון "הארץ"
זה היה רק עניין של זמן עד שמישהו יכתוב ספר על ההצלחה של גוגל. דיוויד וייז, לשעבר עיתונאי ב"ואשינגטון פוסט" וחתן פרס פוליצר, לא ויתר אפילו על ביקור הורים. על אופיים של ברין ופייג' הוא מספר שהם די מנוגדים, אך בהחלט משלימים: "סרגיי ברין מאוד פתוח, אקסטרוורטי אפילו. מאוד דברן, מאוד אנרגטי, ויש לו חוש הומור ממש טוב. הוא לוקח את העבודה מאוד ברצינות, אבל לא לוקח את עצמו ברצינות.
"כשישבתי לראיין את ההורים שלו, מהגרים מרוסיה, אמא שלו היתה מוטרדת רק מדבר אחד. 'הוא הלך ללמוד בסטנפורד לדוקטורט והוא לא סיים!' היא אמרה לי בדאגה, וזה היה כשהבן שלה כבר היה שווה עשרה מיליארד דולר.
"סרגיי הוא סוג של ילד יהודי טוב שעדיין מפחד ממה שאמא אומרת לו, אז הוא למעשה בחופשה מהדוקטורט שלו. הוא אף פעם לא פרש לגמרי מהאוניברסיטה. אמא שלו גם אמרה: 'דוקטורט של כבוד זה לא נחשב, הוא חייב לכתוב תזה'".
לטענת וייז, גוגל היא אמנם סיפור על טכנולוגיה, אבל היא בעיקר סיפור על אנשים. "כשסרגיי עבר דירה לאחר ההנפקה, היתה לו בעיית חשמל בבית והוא הצליח לתקן אותה לבד - ואז התקשר לאבא שלו בגאווה כדי לספר לו על זה", מגלה וייז. "וזה כשהוא יכול לקנות את חברת החשמל של כל המדינה, אבל היה לו חשוב לקבל את האישור של אבא שלו".
ואיך פייג'?
"לארי פייג' שונה. הוא הרבה יותר שקט וחושב עמוק יותר מסרגיי. הוא מהנדס אמיתי, שתמיד חושב איך הם יכולים לחסוך כסף. הוא יושב בשקט בפגישות, מקשיב לכולם מדברים, ורק בסוף אומר את הדבר האחד שחותך הכל והוא הכי מדויק ונכון. סרגיי נראה כמו רווק Cool, מתלבש יפה, אבל לארי מתלבש ממש-ממש גרוע, הרבה יותר גרוע מכל גיק מחשבים ממוצע".
סרגיי עדיין פוחד מאמא
לראיון המלא בעיתון "הארץ" ...