ויסטריך מתאר את היהודים כאדונים וכקורבנות בעת ובעונה אחת; ככל שהתקרב מעמדם לזה של הלא-יהודים - הם השתלבו בעמדות השפעה, וככל שגברה השפעתם - גברה השנאה כלפיהם.
ספרו של ההיסטוריון רוברט ויסטריך, "מעבדה להרס העולם", מפגיש את קוראיו עם כמה אנשים שחיו בווינה במפנה המאה הקודמת ועשו היסטוריה: פרויד, הרצל, נורדאו וגם היטלר. לתום שגב הוא הזכיר עד כמה אי אפשר להבין את תולדות הציונות ומדינת ישראל בלא לראותן כחלק מההיסטוריה של אירופה.
כמו היסטוריונים רבים, נוטה ויסטריך להעמיד במרכז סיפורם של היהודים באוסטריה ובגרמניה את רדיפתם, ומאמין שהצלחתם בחברה הלא-יהודית הובילה לשואה; זו נקודת מוצא המבטלת מראש את האפשרות שספרו יהיה לרב מכר ישראלי-חילוני, כפי שהיה ספרו של עמוס אילון על פריחתם של יהודי גרמניה. אך כדי לכתוב כמו עמוס אילון צריך להיות עמוס אילון. ויסטריך כותב בעיקר על שנאת היהודים, אך למרבה המזל אין זה רק עוד ספר ציוני על האנטישמיות, כי אם גם מעין ביקור אצל שורה של אנשים שמעניין לפגוש אותם בווינה, בהם תיאודור הרצל, זיגמונד פרויד ובאורח מפתיע משהו - ומאכזב למדי - גם היטלר.